בגרמניה מתחוללת סערה פוליטית ענקית לאחר שחברי הפרלמנט החלו למרוד בתוכניות ממשלתיות להעניק מאות מיליוני יורו בחוזי נשק, ללא מכרזים ציבוריים. המחלוקת מאיימת להאט את המאמצים להאיץ את תהליכי רכש הנשק לצבא הגרמני, בדיוק כשהמדינה מתכוננת לקפיצת מדרגה משמעותית בהוצאות הביטחון. על פי דיווח בפייננשל טיימס, ועדת התקציבים של הבונדסטאג הודיעה בבירור שהיא לא תקבל את התוכניות של סוכנות הרכש הצבאית, ומציבה חסמים בפני החלטות שעשויות לעלות למדינה מיליארדי יורו. חברי הוועדה דורשים שכל הפרויקטים הגדולים יעברו תהליכי מכרז תחרותיים לפני קבלת אישור. פרויקט מאוס במרכז הסערההמקרה המרכזי שמעורר את הזעם נוגע לפרויקט "מאוס" - מערכת סיור ניידת שאמורה להיות מפותחת על ידי חברת רודה ושוורץ הגרמנית ממינכן. חברי הוועדה מעריכים שהפרויקט עשוי להיות שווה כמה מאות מיליוני יורו, אך הם מסרבים באופן נחרץ לאשר את ההקצאה הישירה. "משלמי המיסים מוציאים הרבה כסף על יכולות הגנה. יש להם זכות לדעת שמשרדי הרכש באמת קונים את המוצרים הטובים ביותר במחיר הטוב ביותר", הסביר אנדריאס מטפלדט, חבר הוועדה מהדמוקרטים הנוצריים השלטוניים. הוא הדגיש שהפרויקט יוגש לוועדה רק לאחר שיועבר למכרז פומבי. שערורייה נוספת: 390 מיליון יורו לריינמטלהמתח הפוליטי התעצם עוד יותר לאחר הדיווחים על תוכנית להעניק 390 מיליון יורו לחברת הנשק הגרמנית ריינמטל לפיתוח מערכת לייזר לצי, שתשמש נגד רחפנים וטילים. מה שמוסיף שמן למדורה הוא העובדה שחברה אוסטרלית, אלקטרו אופטיק סיסטמס, כבר מייצרת טכנולוגיה דומה שנרכשה על ידי מספר מדינות נאט"ו. קואליציה רחבה נגד ההקצאות הישירותהמחאה חוצה את הקווים הפוליטיים ומאחדת סיעות שונות בפרלמנט. אנדריאס שוורץ מהסוציאל דמוקרטים, השותף הזוטר בקואליציה של הקנצלר פרידריך מרץ, הסביר שהוא מסכים לחוזים ישירים רק למוצרים מוכנים לשימוש, אך מתנגד נחרצות להקצאות לפיתוח מערכות חדשות בתחומים תחרותיים. "הקצאה ישירה לספק יחיד ללא תחרות לא יכולה להיות הפתרון", הדגיש שוורץ. אליו הצטרף גם סבסטיאן שפר מהמפלגה הירוקה שבאופוזיציה, שטען שהסכומים העצומים הופכים את הדבקות בהליכי מכרזים פתוחים לחיונית יותר מתמיד. רקע: המהפכה הביטחונית הגרמניתהמחלוקת מתרחשת ברקע של שינוי דרמטי במדיניות הביטחון הגרמנית. בעקבות המלחמה באוקראינה והתעניינות הפוחתת של ארה"ב בביטחון אירופי, החליטה גרמניה על מהפכה בהוצאות הביטחון. הקנצלר מרץ, שנקט בצעד הקיצוני של אישור הלוואות בלתי מוגבלות לכוחות המזוינים, הבטיח להפוך את הצבא הגרמני ל"חזק ביותר באירופה". התוכנית השאפתנית כוללת הגדלה של תקציב הביטחון ל-162 מיליארד יורו עד 2029, כולל תמיכה באוקראינה - עלייה מסחררת של 70 אחוז לעומת השנה הנוכחית. אך הפרלמנט עשוי להפוך לבלם משמעותי על המאמץ הזה. משרד ההגנה מגן על המדיניותמשרד ההגנה הגרמני סירב להגיב לפייננשל טיימס על פרויקטים ספציפיים, אך מגן על המדיניות החדשה. לטענתו, האפשרות להקצאות ישירות היא חלק מחוק חדש להאצת רכש שאושר על ידי הקבינט, שמטרתו להביא ציוד וחומרים לכוחות מהר יותר ולהגביר את המוכנות המבצעית. ועדת התקציבים, שחייבת לבחון ולאשר כל פרויקט הגנה מעל 25 מיליון יורו, מוצאת עצמה במרכז הקרב על עתיד תעשיית הביטחון הגרמנית. המאבק הזה עשוי לקבוע לא רק איך תיראה הגדלת הכוח הצבאי הגרמני, אלא גם אילו עקרונות של שקיפות ותחרות הוגנת ינחו אותה.
התרעות פיקוד העורף