״הם קרסו, הם נחלשו, הם לא עמדו בעומס״, כך מכנה מפקד גדוד הסיור של בית ספר למכי״ם את חיילי המילואים שמתקשים להתייצב להמשך שירות מילואים".
ההיסטוריה חוזרת? בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת התקשו בצה״ל לעמוד מול הלחץ הציבורי שנוצר בעקבות התבוססות של צה״ל בלבנון ומחיר הדמים שישראל נאלצה לשלם במלחמה ברצועת הביטחון. עכשיו, בתוך עזה שוב מתעורר הוויכוח הציבורי על עצם הצורך בהמשך לחימה ארוכה ומעמסה עצומה על אנשי המילואים.
סא״ל א׳ מפקד גדוד הסיור של בית ספר למכ״ים הוא לוחם עז נפש איש מילואים שנפצע בשנה שעברה בג׳בליה הספיק להחלים ושב לפקד על הגדוד. תוך שהוא מוביל את לוחמיו בעזה ובלבנון. עכשיו הוא היה בכח הפושט הראשון על מרחב שאטי בצפון הרצועה. אלא שבשיחה עם עיתונאים טוען סא״ל א׳ כי הוויכוח סביב הלגיטימיות של המשך המערכה הצבאית מחלישה את הלוחמים.
לדבריו, ״אין סרבנים בגדוד, יש מעט אנשים שהפעם הזו היה קשה להם וזה בסדר, אני מבין את זה. אני רוצה להגיד שכשאני מכניס את החיילים לקרב וכשאנחנו הולכים למשימה כל כך מורכבת, כל כך מסוכנת, אנשי מילואים שמשאירים משפחות, ילדים ואימהות בבית הם צריכים את הגב של עם ישראל, הם צריכים את הגב של האנשים מאחורה, וכשאני שומע אמירות שהן אמירות שמטילות ספק במשימה הזו,בערכיותה ובחשיבותה, זה מחליש".
"אני חייב להגיד לך, אנחנו מדברים הרבה, אלה שאומרים לך שאני לא בא בגלל ביבי וזה, זה בשוליים של השוליים", אומר סא״ל א׳. אשר מוסיף ואומר: ״ תאמין לי שאני מכיר את המציאות היטב. מכיר היטב. אני נמצא, אני כל יום מדבר עם האנשים, נמצא איתם. יש גם עוצמה אדירה. ואני חושב שאותה צריך להאיר, כי אתה תסתובב פה, ואתה תראה את האנשים, ואתה תדבר איתם, ואתה תראה. כן, בטח שקשה להם. ברור שלהיות פה בזבובים, ובברחשים, ובחום, ובאבק, ובריח הסולר".
התרעות פיקוד העורף