"ניסינו להבין מה קורה, מה עלה בגורל אחותו - ואחרי כמה שעות הבינו שאחותו נהרגה. זה היה קשה. הורדנו אותו מהספינה כדי שייסע הביתה להורים". סרן א' מפקדת על הספינה כבר מעל חצי שנה. "זה תפקיד מאתגר, מרתק. לפני כן הייתי סגנית קצין 'גנק' באח"י רומח".
בשקט ובלי הרבה דרמה, מבצע חיל הים את אחת המהפכות הגדולות ביותר בצבא. עוד ועוד נשים תופסות תפקידי פיקוד ולוחמה בצי הימי של חיל הים. כמעט על כל ספינת טילים משובצות קצינות לוחמות - לא מעט קצינות משמשות כמפקדות ספינת דבורה, וכן כבר יש קצינות שמפקדות על סיירות דבורה בחיל הים.
"אני האמת לא הכרתי מה זה להיות חובלת או קורס חובלים. ידעתי שאני רוצה להיות לוחמת ולהיות קצינה, עם הזמן הבנתי שאני רוצה ללכת לחיל הים ושם הכרתי קורס חובלים, לאט לאט תוך כדי הקורס אתה מתחיל להבין את דמות החובל ואתה מחליט להישאר", סיפרה סרן א', קצינת הנשק באח"י רומח.
חברתה סרן א' סיפרה על המסע שלה לקורס: "לא הכרתי יותר מדי את התפקיד, אמרו לי לוחמה, פיקוד וים - ואמרתי שאני הולכת על זה. הלכתי למיון הראשון ולא עברתי אותו, לא פירטו למה, אמרו לי 'את היית על הגבול'. הבאתי המלצות וביקשתי מיון חוזר. הראיתי את היכולת שלי, עברתי וככה התגייסתי לקורס חובלים. אני חושבת שזאת זכות להיות מפקדת לוחמת, בספינת טילים".
חברתה סרן א' הוסיפה: "אני אולי בספינה קצת יותר גדולה עם קצת יותר אנשים, אבל זה לא משנה אם אתה גבר או אישה. מפקד נמדד באיך שהוא מתייחס לאנשים שלו, איך שהוא עומד בכל אתגר, המנהיגות האמיתית נבנית מתוך דוגמה אישית, ללוחמים שלי זה בכלל לא משנה. הם פשוט אומרים שהמחויבות והערכים זה כל מה שחשוב, לא אם אני גבר או אישה אלא על המפקדת שאני, הם מחפשים לראות שאתה נלחם איתם ומוכן להקשיב להם".
בחזרה למלחמה: "אני מוצאת את עצמי מגינה על נכסים אסטרטגיים, מבצעת תקיפות בדרום או בצפון. התחלתי את התפקיד שלי כשחזרתי מחופשה אחרי קורס מ"פ. ביום שחזרתי, בשבעה באוקטובר, קיבלתי הודעה, 'מחכים לך בספינה, תבואי'. הבינו שקורה משהו גדול, החזירו את כולם מהקורס חזרה לספינה. הגעתי לספינה והלכנו ללחימה סיזיפית בעזה, בצה"ל הבינו כמה חיל הים בכללי, בין אם זה דבורים או סטי"לים, הוא עצים במלחמה הזאת", סיפרה סרן א'.
רס"ן ל', מפקדת סיירת דבורים שסיימה את קורס חובלים יחד עם אחותה התאומה, נמנעת מלהאריך בתיאורים של הפעילות שלה בשירות. בשבעה באוקטובר הייתה בין מפקדות הסירות שזינקו לים כדי לתת מענה למתקפת חמאס: "סגרתי שבת כוננות במרכז והוקפצתי לים, והיינו המון שעות בים".
כרגע רס"ן ל' פועלת בגזרה הצפונית, והיא ואנשיה הם חומת המגן הימית: "קשה להגיד שמישהו לא השתנה בתקופה הזאת, גם אנחנו כבני אדם, גם מפקדים וגם המערכת עצמה. יצא לי לחוות גם את התקופה שלפני ועוד פיקדתי על דבורה לפני המלחמה, ואני רואה את השינוי הארגוני. התעצמנו מאוד ועבדנו על הפיתוח של היכולות, עובדים המון על הפקת הלקחים. המפקדים שתחתיי בנקודת פתיחה טובה יותר".
סרן א' סיפרה: "השתתפנו בלחימה גם בעזה וגם בצפון - תקפנו מחסני נשק או מטרות שהיו לנו. בלחימה הזאת הבינו כמה זה מהותי, או אפילו הכרחי - אי אפשר בלי חיל הים לתמרן בתווך כזה. חיל הים עזר ועדיין נותן עזרה בסיוע בתמרון בצורה יוצאת מן הכלל".
חיל הים פעל גם מול סוריה וגם מול תימן, ועל פי פרסומים זרים היה במרחב הים הערבי כאשר צה"ל תקף באיראן: "באותה סיטואציה כל הלוחמים שלי השתתפו בתקופה הזאת, זאת אחת התקיפות החשובות ביותר בהיסטורית שייטת 3", אמרה סרן א', שחייליה השתתפו בהטבעת הצי הסורי בלטקיה.
כאשר נשאלה אם היא ואנשיה היו גם בזירה שלישית, איראן או תימן, אמרה סרן ר': "אני יכולה להגיד לך שחיל הים נמצא בזירות שונות, הספינה שלי הוצבה בזירת ים סוף לתקופה מסוימת, ולפי הערכות מצב אנחנו מציבים שם סד"כ, וזה כל מה שאני יכולה לפרט".
היא הוסיפה: "אני יכולה להגיד לך שחיל הים הוא חיל שיש לו חוסר ודאות תמידית. השינוי מאפס למאה בכל מצב בכל סיטואציה, כשאתה מבצע משימה מ-0 ל-100 ואתה לא יודע אם באותו רגע אתה תיכנס למשימה אחרת, בים סוער או עם לוחמים. זה שירות לא פשוט מבחינה מנטלית, זה האתגר האמיתי".
לחיל הים יש מגוון כלים חמים, ולכל אחד מהם אופי מבצעי ואופי ייחודי בדינמיקה של אנשי הצוות. סרן א', שהיא מפקדת דבורה, סיפרה כי להיות מפקדת בכלי קטן שהוא סוג של משפחה הופך אותה ל"אימא ואבא" של הלוחמים בספינה: "אנחנו מבשלים ביחד, מתקלחים, חיים בספינה, וזה מייצר רגשות מאוד משפחתיים, אחוות לוחמים - והסיפוק הכי גדול שלי זה שהם יוצאים הביתה בסופי שבוע והם נפגשים".
בשל העובדה כי מדובר בקבוצה קטנה שחיה בים, נדרש מהמפקד גם לשמור על ריחוק ודיסטנס: "קשה לי מאוד לשמור על דיסטנס, עם זאת יש כבוד ונושאים שלא עולים על השולחן, ואנחנו שומרים על פקודת השילוב הראוי. מבחינת זה שאני מפקדת על לוחמים אני מרגישה דווקא מעולה, יש רגשות אימהיים ורצון עז להגן עליהם ולהחזיר אותם הביתה בשלום. הם רוצים להוכיח את עצמם ולהביא את עצמם לקצה היכולת, לא יהיה לוחם שיבוא ויראה לי שמשהו לא אפשרי, זה ממקסם את היכולת".
כמעט לכל צי ימי יש פולקלור ואמונות טפלות. בעבר הייתה תפיסה שלילת לגבי שירות נשים בים. "מבחינת האמונות הטפלות זה נורא מיושן, האנשים בספינות אפילו לא מכירים את הדברים האלה, זה לא בשיח ולא בתודעה של האנשים ואם כן אז אנשים מתמודדים עם זה. מי שלא מסכים - מתמודד עם זה בשקט", אמרה סגן א', שהיא קצינת המכונה בספינת הטילים המובילה של חיל הים.
עד לפני כמה שנים, בכל חילות הים בעולם היה אסור לנשים להיכנס לחדר המכונה כאשר האונייה בלב ים. כשסגן א' נשאלה אם עוקצים אותה באמירות כאשר צצה תקלה טכנית, היא שללה זאת מייד ואמרה: "לא יצא לי להיתקל בזה בצורה אמיתית, פה ושם יש צחוקים אבל כמו שיש בכל מקום ובסוף בהיבט המקצועי והפיקודי, זה לא אישיו, לא מסתכלים עליי אחרת בגלל שאני אישה, אם אני עושה טעות מתייחסים לזה באותה הרצינות כמו לכל אדם אחר".
עוד אמרה: "אין על מה לצחוק כי זה לא אישיו, זה החיים היום זה מה שיש. כמו נהגת על הכביש - הדבר הכי טבעי בעולם. יש עדיין אנשים יותר ותיקים שמכירים חיל קצת אחר, אבל גם הם מיעוט מאוד קטן בחיל. אני אהיה קצינת מכונה, יש היום קצינות במחלקת לוחמה וגם לוחמות במחלקת מכונה, זה נורמה ורגיל לחלוטין - ומי שקצת יותר מיושן לומד לקבל את זה, זאת המציאות עכשיו".
סגן א' הסבירה כי אפילו שתפקיד קצינת מכונה של ספינת הטילים הגדולה והמתקדמת נשמע כמו תפקיד ששמור רק לגברים, היא מוכיחה כי ניתן לעשות אותו ולשמור על הנשיות כמו כל בחורה אחרת בת גילה: "יש אתגרים של התחום הזה, אבל בסופו של דבר אנחנו ב-2025. אני באה ואני יוצאת בסוף השבוע ומתאפרת, וביום ראשון אני עם המדים ומתלכלכת וכל מה שצריך כדי להשלים את המשימות. היו קצינות מכונה לפניי ויהיו גם אחריי, מבחינתי אני לא רואה את זה כאו זה או זה, אישה יכולה להיות היום הכול, זה חלק מלהיות אישה וחלק מלהיות נשית".
עוד אמרה: "יש אצלי בבית תמיכה מלאה, אני גדלתי בבית שדחפו אותי בו ללמוד פיזיקה והנדסה. בתיכון למדתי ימאות ובכיתה י"א עשיתי גדנ"ע חובלים, וכך הבנתי שזה בדיוק כל מה שאני רוצה לעשות. שנתיים וחצי קורס חובלים, התגייסתי בגיל 18 וקצת ועכשיו אני בת 20 וקצת".
התרעות פיקוד העורף