תחקיר של העיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט", המבוסס על ראיונות עם גורמים לבנונים ועיראקים שהיו בקשר עם הנהגת חיזבאללה בשנת 2024, חושף כיצד חיסול מנהיגי מפתח בארגון על ידי ישראל ניתק למעשה את נסראללה ממידע מפורט על המתרחש בשטח.
מפקדי שטח שמונו להחליף את ההרוגים לא החזיקו במידע מספק. גורמים אחרים שיערו כי בעיית הארגון לא נבעה רק מאובדן המפקדים, אלא גם מאובדן מפעילי משגרי רקטות, שנחשבו ל"מצרך נדיר" בארגון ובמלחמה..
לפי הרשויות בלבנון, 3,768 בני אדם נהרגו ויותר מ-15,000 נפצעו במלחמה. מנגד, נתונים ישראליים הצביעו על כך שחיזבאללה איבד כ-2,500 חברים ביותר מ-12,000 תקיפות.
גורם לבנוני שהיה בקשר הדוק עם מפקדים צבאיים בארגון הוא סיפר כי נסראללה נהג לומר בפגישות עם בכירים בארגון כי המלחמה תוגבל להתכתשויות גבול עם ישראל, כפי שאירע בעבר.
אחד מבכירי חיזבאללה אף ציין כי הארגון האמין שאיראן תוכל "לכונן הרתעה במלחמה ולהגיע להפסקת אש באמצעות תמרונים במשא ומתן שלה" עם המערב. "הארגון ציפה שאיראן תחזיר את האיזון במלחמה שהוטתה לטובת ישראל, ובסופו של דבר תגיע להפסקת אש ללא אבדות גדולות", הוסיף הגורם.
א-טוויל היה מפקד בולט ביחידת רדואן של הארגון וחוסל על ידי ישראל ב-8 בינואר 2024. עבדאללה היה אחראי על פעולות חיזבאללה בגזרה המרכזית של הגבול עם ישראל ועד לנהר הליטני. ישראל חיסלה אותו ב-11 ביוני 2024, במה שאיש הדת כינה "המכה הקשה ביותר לנסראללה". עקיל היה מפקד המועצה הצבאית של חיזבאללה וחוסל על ידי ישראל ב-20 בספטמבר 2024.
בסופו של דבר, אובדן שלושת המפקדים הללו הוביל למצב של כאוס בחדרי המבצעים. "מפקדים אחרים בשטח התלוננו על האופן שבו ההחלטות אולתרו, מכיוון שהחברים פעלו מתוך בהלה וחשדנות במקום משמעת", אמרו מקורות לבנוניים.
מקורות לבנוניים הסבירו כי מפקדי השטח שנהרגו בין ינואר לנובמבר 2024 היו חלק משרשרת פיקוד מנותקת, בכך שלא היוו יחידה שלמה שהעבירה מומחיות ומידע בצורה חלקה. "כאשר מפקד נהרג, למחליפו אין גישה למידע ולפרטי השטח של קודמו, הנשמרים בסודיות.
זו הייתה אחת הבעיות של נסראללה בהתמודדות עם המלחמה", הסבירו המקורות. ראיונות נוספים עם "א-שרק אל-אווסט" חשפו כי כל מפקד בנה רשת קשרים, שיטות ומידע משלו, המבוססים על ניסיונו האישי.
כאשר הוא נהרג, רשת זו מתה איתו, יחד עם מידע על מחסני נשק או תוכניות שטח. בשלב מסוים, רחפנים ישראליים שחגו מעל יחידת חיזבאללה החזיקו ביותר מידע על הארגון מאשר המפקד שזה עתה מונה, אמר איש הדת.
הוא גילה שמפקדי שטח דרשו בדחיפות פגישה עם נסראללה כדי לקרוא לו לפתוח במלחמה כוללת, מכיוון שישראל צדה את חבריהם. נסראללה סירב בתוקף. במקום זאת, הארגון התבודד יותר והחל לפתח ספקות עמוקים. איש הדת הסביר כי כך נוהגות תנועות שיעיות בפרט: הן מתבודדות לרפלקציה פנימית. מקורות ביטחוניים אמרו כי במקביל, חיזבאללה סקר את רשתות התקשורת שלו בתקווה למצוא את הפרצה הישראלית.
גורם שיעי בולט, שהיה בקשר עם חיזבאללה מאז 2015, אמר ל"א-שרק אל-אווסט" כי ערוצי התקשורת עם הארגון השתנו מספר פעמים ככל שהתרבו החיסולים בלבנון. "יצרנו קשר עם אדם חדש בכל פעם שהיינו זקוקים למשהו מהדעייה", הוסיף.
באוגוסט 2024, האיראנים ביקשו מפלגים עיראקיים לתמוך בחיזבאללה במלחמתו. מנהיג עיראקי אמר שהם קיבלו הוראה לפרסם הצהרות תקשורתיות שהם מוכנים לצאת למלחמה. חודש לאחר מכן, פלג "כתאא'ב סייד א-שוהדא" העיראקי אמר שישלח 100 אלף לוחמים לגבולות לבנון, אך אף אחד לא עשה זאת.
הארגון גילה חרדה גוברת לחשוף כיצד ישראל חדרה אליו. ואז הגיע "מבצע הביפרים" ההרסני בספטמבר. המתקפה ניתקה מנהיגים זה מזה ומרשתות השטח שלהם. התקשורת בתוך הארגון שותקה כמעט לחלוטין, ובשלב מסוים, ההנהגה שנותרה אף ויתרה על ניסיון לגלות מאיפה הגיעה הפרצה. בעקבות המתקפה, יחידות שטח לא שמעו דבר ממפקדיהן במשך ימים, חשף איש הדת. לקח לפיקוד זמן רב לחדש את הקשרים.
במהלך תקופה זו, מפקד צבאי שאל את נסראללה אם כללי העימות עדיין תקפים. נסראללה לא נתן תשובה חד-משמעית, דבר שהיה חריג עבורו, לפי מידע שהושג על ידי "א-שרק אל-אווסט". נסראללה הבין שהוא נמצא כעת במלחמה פתוחה שלא רצה בה, אך כבר היה מאוחר מדי, חשפו מקורות מבכירים שהשתתפו בפגישות חשובות.
פרופסור למדע המדינה עלי מוחמד אחמד ניסה להסביר מדוע חיזבאללה סירב לשנות את דרך פעולתו. הוא אמר כי שמירה על כללי העימות בסופו של דבר לא תפעל לטובת ישראל. אך מה שהיטה באמת את המלחמה לטובתה היה הטכנולוגיה העדיפה שלה, שחיזבאללה לא לקח בחשבון.
טונות של שאלות עלו למחרת בדאחייה ובכל מקום. בהתבוננות בתמונות קרובי משפחתו ההרוגים, אמר איש הדת הלבנוני: "לקח לתומכי חיזבאללה זמן רב להתאושש מההלם. כשהם התאוששו, הם שאלו, 'מי איכזב את מי? הארגון או איראן?'
אחמד אמר כי חיזבאללה פעל בדרך בסיסית אחת: הוא לא יכול היה לוותר על מלחמה שנכפתה עליו, ולכן נלחם. אל-אמין הדגיש כי נסראללה לעולם לא היה פותח את "חזית התמיכה" ללא גיבוי מאיראן וביטחונו שישראל תיקח בחשבון איומים משלוחות טהרן בלבנון, עיראק ותימן. אולם, הכישלונות הצבאיים והביטחוניים העוקבים הובילו למצב של אי-סדר, ונסראללה ניתק למעשה את הקשר בין איראן לחיזבאללה, הוסיף.
בסופו של דבר, שני הצדדים הבינו שהם נפלו למלכודת. אחמד הדגיש התפתחות חשובה אחת שהתרחשה בתחילת המלחמה: ישראל חיסלה את מפעילי משגרי הרקטות האסטרטגיים. המפעילים הם "מצרך נדיר" וקשה להחליפם.
לדבריו, בעיית חיזבאללה לא טמונה באובדן מפקדי השטח, אלא במפעילי הרקטות. כאשר הארגון שיגר מאות רקטות לעבר ישראל יום לפני כניסת הפסקת האש לתוקף, "הבנו שהוא הצליח להחליף את המפעילים שנהרגו", הוסיף.
"כולם הבינו שהכללים הישנים כבר לא עמדו בתוקפם וכי כללים חדשים נכפים בכוח", אמר ל"א-שרק אל-אווסט". "איראן לא הייתה מסוגלת לעמוד בקצב השינויים הגדולים שישראל יצרה. היא נזקקה ליותר זמן כדי להתכונן לעימות בקנה מידה כזה", ציין.
התרעות פיקוד העורף