נידאל אל-סבע חושף כי שירותי הביטחון המצריים העבירו אזהרות "מסוכנות ביותר" לביירות וציינו כי משהו משמעותי מתרגש על לבנון, וקרא לממשלה לגשת לאפשרות של איום מצד ישראל בגישה ריאליסטית ורצינית. על פי אל-סבעא, ראש המודיעין המצרי יבקר בביירות וישא את המסרים הללו ישירות, וייתכן שיבקש לפתוח קווי תקשורת או משא ומתן ישיר או עקיף בין לבנון לישראל .
הוא הוסיף בכתבה בסקיי-ניוז כי מאמציו של מצרים מצטלבים עם מהלכים אחרים באזור, כולל אלה שעשה הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, ששלח שליח מיוחד ללבנון "כדי לדון בנסיגת נשק פלסטיני כבד מהמחנות", בניסיון "להסיר את התירוץ שישראל משתמשת בו כדי להצדיק את התקפותיה", אמר.
לדברי נידאל אל-סבעא, ביקורו של מורגן אורטגוס בביירות הגיע כחלק ממשימה אמריקאית דחופה שמטרתה למנוע הידרדרות המצב או הרחבת המלחמה עם ישראל. הוא מציין כי השליח האמריקאי הגיע "בלווי קצינים ישראלים לאזורי הגבול בדרום לבנון", במסר שתל אביב רצתה להעביר בצורה ברורה. הוא מאמין שצעד זה נושא אזהרה סמויה מאחר וסוגיית הנשק של חיזבאללה נמצאת כעת ברצינות על הפרק.
בצטטו "מקור בכיר בממשלת לבנונית", אל-סבע חושף כי אורטגוס קבע מועד אחרון של לא יותר משבוע למפלגה להסגת נשקה, מסגרת זמן שהמקור תיאר כקצרה ביותר ולא מציאותית. הוא מוסיף כי לממשלת לבנון עצמה אין מידע מדויק על מחסני המפלגה, וכי התקשורת מתנהלת דרך "המנגנון האמריקאי-ישראלי", הדורש הליכים ארוכים.
פתוחים למשא ומתן
בינתיים, אל-סבעא טוען בפני סקיי-ניוז כי לבנון הביעה את נכונותה לנהל משא ומתן עם ישראל, בין אם ישיר ובין אם עקיף, וציינה כי בכיר בממשלה אמר בדיון סגור כי "אין הבדל בין משא ומתן ישיר לעקיף", כל עוד האמריקאים נוכחים באותו חדר ומעבירים מסרים בין שני הצדדים. הוא סבור כי עמדה לבנונית זו מצביעה על גמישות פוטנציאלית שיכולה לייצג "קרן אור" עבור האמריקאים במניעת תוקפנות נוספת.
הוא הוסיף כי לבנון מוכנה להחיות את הסכם ה-27 בנובמבר, שקבע הפסקת אש לפני כמעט שנה, ולפעול להסרת כל מכשול ליישומו. עם זאת, אל-סבעא סבור כי "כל מבוי סתום במשא ומתן" עלול להניע את ישראל לפתוח במבצע צבאי רחב היקף, ואולי גם לפלישה קרקעית לשטח לבנון, במיוחד כעת, לאחר שצבא לבנון השתלט על כ-600 מחסנים בדרום, "מדרום לקו ליטאני", בתקופה שבה נוכחותו של חיזבאללה שם פחתה.
אל-סבעא מדבר בכתבה של סקיי-ניוז בצורה ברורה על פגיעות ביטחונית חסרת תקדים בתוך חיזבאללה, וציין כי הארגון "סובל ממצב סרטני המאופיין בפריצות אבטחה", וכי ישראל הצליחה להתנקש בשישה ממנהיגיה הבכירים תוך 48 שעות בלבד. הוא מאמין שפירצה זו משקפת את שבריריות מבנה המפלגה לאחר תקיפות רצופות, ומדגיש את קריסת קווי האספקה דרך סוריה וקריסת מערכת התמיכה הלוגיסטית של איראן.
החוקר ממשיך וטוען כי חיזבאללה מתמודד עם קשיים כלכליים מחניקים עקב פיקוח מחמיר על העברות מאיראן ועל נמלים ושדות תעופה בלבנון, מה שהופך את יכולתה לשקם את הארסנל הצבאי שלה למוגבלת ביותר.
בניתוחו את מצב השטח, מציין נידאל אל-סבע כי הפער ביכולות הצבאיות בין ישראל לחיזבאללה הפך ל"עצום". הוא מסביר כי מאזן ההרתעה שהיה לארגון בשנים 2000 ו-2006 נשחק לחלוטין בשנים האחרונות.
נידאל אל-סבעא מסכם בכתבה בסקיי-ניוז בערבית, כי המצב הנוכחי מציב את לבנון בצומת דרכים מסוכן: או שהיא מצליחה לפתוח נתיב משא ומתן המבטיח הפחתת מתחים, או שהיא מחליקה לעימות שטחי שגבולותיו אינם ידועים.
הוא מאמין כי ההיחלשות הצבאית של חיזבאללה, ההתכווצות הפיננסית והירידה בתמיכה האיראנית - בניגוד לתמיכה הישראלית והאמריקאית - כולם סימנים לשלב חדש בלבנון. הוא מסכם באומרו, "האזור השתנה, אבל חיזבאללה לא", וכי סירובו המתמשך של הארגון להתפרק מנשקו "עלול להפוך את לבנון לשדה קרב פתוח למלחמה הבאה", אלא אם כן תושג נוסחה לפשרה שתציל את המדינה מפיצוץ.
התרעות פיקוד העורף