ההערכה כי צה״ל יבקש להציב את המערכת בגבול עם מצרים ובגבול ירדן, במקביל לדרישה המבצעית להציב את המערכת גם בגבול לבנון. השאלה היא בכמה מערכות כאלה יצטייד צה״ל ומה יהיה קצב ההצטיידות.
בתעשייה האווירית אומרים הבוקר (חמישי) כי ההחלטה של מערכת הביטחון לבחור בהם לפיתוח המערכת באה מהתפיסה כי התעשייה האווירית מהווה בית המכ"ם של מדינת ישראל. זאת לאחר שמתחילת המלחמה מערכות החברה גילו, סיווגו והכווינו עד ליירוט מגוון איומים על מדינת ישראל.
עוד מציינים בתעשייה האווירית כי מערכת ה-UAS-C מהווה תוספת המשתלבת בקלות עם מערכות הגילוי הקיימות, ומאפשרת הגנה מרחבית יעילה, המבטיחה הגנה אפקטיבית בכל תרחיש מבצעי.
כל היכולות
בתעשייה האווירית אומרים כי מערכת השליטה והבקרה המתקדמת משלבת אלגוריתמים ייחודיים, יכולות בינה מלאכותית ולימוד מכונה לזיהוי ולניתוח איומים בזמן אמת, תוך ניהול תהליכים וקבלת החלטות. המערכת ממליצה למפעיל על דרכי היירוט האפשריות והכדאיות ביותר, מאפשרת תגובה מהירה לאיומים ומבצעת פעולות נטרול ויירוט באופן עצמאי, תוך שמירה על מעורבות אנושית בתהליך קבלת ההחלטות.
עד כה מכרה התעשייה האווירית מאות מערכות לגילוי ויירוט רחפנים ברחבי העולם, בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים. מדינות באסיה, באירופה ובארה"ב הצטיידו במערכות המשמשות אותן להגנה על מתקנים קרקעיים, פלטפורמות ניידות הפועלות בתנועה, תשתיות אסטרטגיות ועוד.
מערכות אלו לקחו חלק במגוון תרגילים ותרחישים שכללו חיבוריות למערכות נאט"ו, בהם הודגמו בהצלחה הגנה על נמלים מפני רחפנים עוינים, מל"טים וכלי טיס בלתי מאוישים אחרים, כמו גם מפני איומים מהקרקע. ה-UAS-C הינה הדור הבא של מערכות גילוי אלו, והיא מוסיפה יכולות אוטומציה בארכיטקטורה פתוחה, המאפשרות שילוב מהיר של חיישנים ואמצעי יירוט שונים המותאמים למגוון צרכים מבצעיים.
מערכת המשימה האוטונומית "C4I" מבצעת סגירת מעגל ותקיפה באמצעות מגוון תצורות של מיירטים הנמצאים בפריסה רחבה של שטחים. בזכות יכולות אלקטרו-אופטיות, מכ"מיות וחיישנים נוספים המותקנים על המיירטים, יכול המפעיל לבנות תמונת שמיים מקיפה, ולשגר מספר מיירטים לכל מטרה עד לווידוא היירוט.
המערכת יכולה להפעיל מספר רב של אמצעי גילוי בשכבות שונות, וכן להפעיל אמצעי חסימה ולוחמה אלקטרונית ליירוטים רכים או מגוון מיירטים, ומספקת מענה מקיף לאיומים ברום הנמוך.
התרעות פיקוד העורף