"עלילת הדם", כפי שמכנה אותה שר הביטחון, מגוּללת בכתב אישום חמור נגד חמישה חיילים וקצינים במילואים המואשמים בעבירות של התעללות וחבלה חמורה. המעשים המפורטים בכתב האישום מתארים התנהגות ברברית של החיילים כלפי עציר פלסטיני, שוטר במשטרת חמאס ולא מחבל נוח'בה. המעשים הם מהחמורים ביותר שיוחסו אי פעם לחיילי צה"ל, ואם התרחשו, הרי שמי שביצע אותם הוא שהכתים וביזה את מדי הצבא. דם אכן היה שם, ובשפע. אם זו עלילה - יקבע בית המשפט.
אז מה כן עושה האיש שמופקד, לכאורה, על ביטחון ישראל ועל גורל הבנים והבנות המשרתים בכוחות הביטחון? הוא מוציא הודעות לעיתונות, המון הודעות. אחת לכמה שעות הוא מפרסם איום חלול כנגד ישות כזאת או אחרת במזרח התיכון. לעיתים, הוא מתפייט באיומיו, שנראים כמו חיבור של סופר ילדים גרוע - "מגדלי עזה קרסו אל הים", ולעיתים הם מנוסחים כמו הכנה לכתב אישום בהאג: "מי מהתושבים שיישארו בעיר עזה יהיו מחבלים ותומכי טרור".
אחת לכמה זמן נופל לידיו נושא שבו הוא כן יכול להחליט - ואז הוא ממהר לפרסם את החלטתו. לרוב מדובר בנושאים שהם בליבת הביטחון הלאומי, כמו הבטחת הופעותיו של "הצל" בפני חיילי צה"ל, או סגירת גלי צה"ל, שהיא אחת משתי המשימות שהפקיד רה"מ בידי כ"ץ: סגירת גל"צ והעברת חוק השתמטות לחרדים. בין לבין, הוא מקפיד אחת לכמה ימים להצטלם עם חיילי צה"ל. הוא אומנם נגמל מהקסדה השמוטה על הראש, אבל לא מוותר על סלפי קרבי מדי שבוע.
אחד הקצינים הבכירים ששירתו תחתיו הגדיר אותו כ"אדם בעל יכולות פוליטיות גבוהות, יכולות קוגניטיביות נמוכות ומידה רבה של רשעות". ביכולותיו הפוליטיות הבין כ"ץ שהסמכות שניתנה לו לאשר כל מינוי מדרגת אל"ם ומעלה היא כלי להאדרת סמכותו בצבא ומכשיר שמאפשר לו להתעמר באופן מתמיד ברמטכ"ל.
בחודשים האחרונים פסל כ"ץ מינויים של כמה קצינים בדרגות אל"ם, לא כי בחן את התנהלותם סביב 7 באוקטובר, אלא כדי למרר את חייו של הרמטכ"ל ולאותת לקצינים בצה"ל שמי שחפץ בקידום - שיפנה אל השר. "הארץ" חשף כי שר הביטחון התערב כדי להשאיר בתפקידו את מי שהיה מפקד החטיבה הצפונית בעזה ב-7 באוקטובר אחרי שאותו קצין פנה לפעיל בכיר במרכז הליכוד.
"זו השיטה שלו", סיפר לי אדם שכיהן תחתיו במשרד האוצר. "הוא הופך כל משרד שהוא מגיע אליו לסניף ליכוד דרך קידום מקורבים לחברי מרכז". עכשיו כ"ץ מנסה להפוך את צה"ל לסניף ליכוד, או חמור מזה - לעשות בצה"ל את מעשה בן גביר במשטרה. רק שעכשיו מדובר במינוי המפקדים של בנינו ובנותינו.
בשבועות האחרונים הוא מונע מהרמטכ"ל למנות את מפקדי חיל האוויר וחיל הים הבאים, שני מינויים מתבקשים של קצינים שיש עליהם קונצנזוס. בתמורה לאישור המינויים הוא דורש את מינוי מזכירו הצבאי לתפקיד הנספח בוושינגטון. הרמטכ"ל בינתיים לא ממצמץ ומתעקש לשלוח לוושינגטון קצין שיוכל להתמנות אחר כך לתפקיד נוסף.
עבדתי מול כל שרי הביטחון של ישראל ב-40 השנים האחרונות. היו ביניהם חכמים יותר ופחות, אמיצים יותר ופחות, אבל מה שהיה משותף לכולם היה חרדת הקודש שבה נכנסו ללשכה שבה נחתכים גורלות של בני אדם, לחיים ולמוות. בשנת כהונה אחת הצליח כ"ץ להוזיל את התפקיד הזה לשפל שלא היה כמותו. מגיע לנו יותר.
התרעות פיקוד העורף