ניתוחו של בארי מצביע על כך שכישלון שלטונו של א-שרע, בין שדרך התנקשות ובין שבמהלך אלים אחר, צפוי להוליד תרחיש מרכזי אחד: קריסה והתדרדרות לכאוס. סוריה, המורכבת כיום מכ-130 מליציות שונות המהוות את "הצבא הסורי החדש", עלולה להיגרר למלחמות בין-מליציות, להתפוררות טריטוריאלית ולהתחזקות משמעותית של דאעש. במצב כזה, אזורים מרובי מיעוטים - ובראשם הדרוזים בדרום סוריה - עלולים להפוך לזירה של מעשי נקם וטבח.
בארי מדגיש כי האתגר המיידי לישראל נובע משני היבטים: ביטחוני והומניטרי. בדרום סוריה קיימות תשתיות טרור פוטנציאליות מפותחות - שיעיות, פלסטיניות וג'יהאדיסטיות - שעלולות להתעורר מחדש בעת כאוס. לצד זאת, הדרוזים בסווידאא', בהר הדרוזים ובדרום דמשק, מאות אלפי בני אדם צפויים לעמוד במרכז הסכנה. בעיני גורמי קיצון סונים, טוען בארי, קיים דחף ישן "להשלים את מה שהתחילו" באירועי יולי 2025.
בניתוחו של בארי נבחן גם תפקידה האפשרי של טורקיה. אנקרה, שהייתה מעורבת שנים ארוכות בסוריה, עשויה לפלוש שוב כדי לחזק את המשטר אם תעריך שהדבר אפשרי. עם זאת, לפי הערכתו, טורקיה תימנע מהתקדמות לעבר דרום סוריה, הנתפס כאזור השפעה ביטחוני ישראלי בפועל. אולם פלישה כזו עלולה להדיח גורמי קיצון לנדוד דרומה ומזרחה - קרוב יותר לגבול ישראל.
במצב של קריסה, ישראל תידרש להיערכות מהירה ורחבה, כך לפי בארי. בין הצעדים שעלולים להידרש: השתלטות מחודשת על אזורי חיץ שמהם נסוגה ישראל במסגרת הסדר ביטחוני עתידי; יצירת "אזור הרג" אווירי להגנה על האוכלוסייה הדרוזית בסווידאא'; פתיחת מסדרונות פליטה מאובטחים מהאזורים המאוימים לעבר הגבול; וקליטה של נפגעים ופליטים במחנות חירום זמניים. במקביל, ישראל תידרש לשמר יכולת פעולה התקפית-מונעת ("כיסוח דשא") נגד תשתיות טרור שיעיות ופלסטיניות בדרום סוריה, תוך תיאום הדוק עם ארה"ב ועם פיקוד סנטקום.
התרעות פיקוד העורף