רבים דיברו, אגב אורחא, על משמעויות הצעד הזה לתנועה וליכולתה לפעול מכאן ואילך בחופשיות בעולם בעיקר על ההשלכות שיש להכרזה האמריקאית למגבלות תנועה של אנשיה, עבור דרך מגבלות כלכליות על חשבונות בנק ופתיחת עמותות משנה וכלה ביכולת להמשיך בפעילות הדעווה (התעמולה הדתית) במסגדים ובקהילות השונות בארצות הברית ובכל מדינה אחרת שבה הסנקציות האמריקאיות על ארגון טרור יחולו.
חלק ממדינות ערב המתונות הבינו כבר מזמן את האיום המוחשי הטמון ב"השתלטות השקטה" של האחים והוציאו את התנועה אל מחוץ לחוק (מצרים, ירדן, האמירויות, ערב הסעודית ועוד) וכך גם חלק ממדינות המערב באירופה (בטור הקודם שלי סקרתי במדוייק ובחתך מדינות את התהליכים באירופה בהקשר זה), אבל הרי שהצעד האמריקאי מגיע לראשונה ממנהיגת העולם החופשי וקורעת, גם לראשונה, את המסכה "הדמוקרטית", "החברתית והקהילתית" וה"סוציאלית" שביקשו "האחים" לעטות על פניה של השתלטות מוסלמית שקטה - בדרך לכיוון של השלטת חוקי השריעה, ובסיועו של רוב דמוגרפי עם "סבלנות אסטרטגית".
וכאילו כדי לאשרר את המשמעויות המתוארות לעיל, "האחים המוסלמים" הגיבו להחלטת הנשיא טראמפ בזו הלשון:
תשומת לב בתגובת "האחים המוסלמים" לזיהוי החד ערכי של האמירויות עם ישראל (מעיד על עוצמת הקשר בין שתי המדינות ועל עוצמת הטינה השוררת בין האמירויות לקטאר ולטורקיה) ועל ההתעקשות על פעילות דתית וחברתית לגיטימית בהתאם לחוקי המדינה שבה מבוצעת הפעילות.
מספיקה אסופת קטעי וידאו של התפילות ההמוניות, ההשתלטות על המרחב הציבורי באופן בוטה, העלייה הדרסטית בנתוני הפשיעה (דגש לגניבות ולאלימות מינית) וראיונות אין-ספור עם מוסלמים באירופה ובארצות הברית המשתייכים לאחים המוסלמים, המצהירים בגלוי על כוונות ההשתלטות שלהם ועל רצונם בהחלת חוקי השריעה ודחיקת הנוצרים, כדי להבין שפעילות האחים המוסלמים היא טרור.
זהו טרור המסוכן מזה המשתמש בכוח ובנשק משום שהוא שקט, לא תמיד ניתן לזיהוי מיידי ועושה שימוש במנגנוני החברה האזרחית והציבור כדי לקדם את מטרותיו. לא בכדי טענתי בעקשנות לאורך המלחמה כי מקור הכוח של חמאס ושל האחים (וכן גם חיזבאללה השיעי) טמון באוכלוסייה ולא בכוח הצבאי, ומולה יש לרכז מאמץ כולל בהנעה ובהגירה.
הצעד האמריקאי כשלעצמו הוא צעד משמעותי, אך אינו מספק. חיוני שישראל תנקוט במדיניות דומה בתוך הבית מחד, ותצא לאלתר בקמפיין בין לאומי יזום מאידך שאמור לקבע בעולם את המדיניות כלפי האחים המוסלמים ובאי כוחם לצמיתות ובאופן בלתי הפיך, ללא קשר לממשל אמריקאי כזה או אחר, במודל הדומה לזה שבו נקט העולם כפי הנאציזם בתום מלחמת העולם השנייה שפועל עד לימינו אלו.
התרעות פיקוד העורף