מצרים אינה מסתפקת עוד ברכישת מערכות נשק מוכנות, והיא מתקדמת כעת לשלב חדש ומשמעותי - כניסה לעולם ייצור מטוסי הקרב החמקנים.
הצטרפותה של מצרים לפרויקט מהווה עבור קהיר קפיצה אסטרטגית לשלב בו מדינות ספורות בלבד שותפות - ייצור ובניית מטוסי קרב מהדור החמישי.
מדובר בפעם הראשונה בה מצרים אינה רק רוכשת מטוסים, אלא שותפה לפיתוחם ולבנייתם. לפי הדיווח, הצעד נתפס במצרים כ"חציית סף היסטורי" וכניסה למועדון המדינות המחזיקות בטכנולוגיות אוויריות מתקדמות.
בעשורים האחרונים נשענה מצרים על מטוסים אמריקאיים כמו F‑16, מטוסים צרפתיים מדגם Rafale ועסקאות נשק רוסיות. אולם אף אחד מהדגמים הללו אינו חמקן מלא, וכולם מוגבלים מבחינת חלקי חילוף, תחמושת ותנאי שימוש.
פרויקט KAAN מעניק למצרים גישה חסרת תקדים לידע הנדסי ולשרשרת ייצור מודרנית, במיוחד מאחר שטורקיה מייצרת כיום יותר מ-80% מרכיבי המטוס - כולל מכ"מים, מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות שליטה ובקרה.
לפי "Defence Arabic", השותפות נקלטת כחלק מאסטרטגיה מצרית רחבה לביסוס תעשייה ביטחונית מקומית. זאת לאחר הסכמי ייצור משותף עם דרום קוריאה (תותחי K‑9 ומטוסי FA‑50) ועם איטליה (פריגטות חדשות).
מה מציעות מצרים וטורקיה זו לזו?
מצד טורקיה, מדובר בהזדמנות להוזיל את עלות הפיתוח של פרויקט ענק שמוערך ביותר מ-10 מיליארד דולר בעשור הקרוב. בנוסף, קהיר נחשבת לאחת מבעלות-הברית הערביות המשפיעות באזור, ושיתוף הפעולה עמה עשוי להרחיב את השווקים הביטחוניים של אנקרה.
מה כולל מטוס החמקן KAAN?
- מערכות לוחמה אלקטרונית המיועדות לשבש מערכי הגנה אווירית.
- תא טייס חדשני עם קסדה חכמה למבט פנורמי בזמן אמת.
- יכולת תקיפה על-קולית ותקשורת רשת עם רחפנים ומערכות הגנה.
- חתימת מכ"ם נמוכה מאוד הודות לעיצוב נטול נקודות תלייה חיצוניות.
- כוונה לשדרוג המטוס בעתיד לדור 5 מתקדם ואף דור 6.
- המטוס ביצע טיסת בכורה ב-21 בפברואר 2024 ונשאר באוויר 13 דקות. טורקיה מתכוונת לייצר 20 מטוסים עד 2028, כאשר בהמשך יותקנו בו מנועים מתוצרת מקומית.
הייצור יתבצע בעיקר במתקני TAI באנקרה, אך לפי "Defence Arabic" קיימת אפשרות להקמת קו ייצור משלים במצרים - צעד שיחזק עוד יותר את יכולותיה התעשייתיות של קהיר.
השפעה דרמטית על מאזן הכוחות - וישראל כבר מודאגת
על פי הדיווח, בישראל שוררת "אי-נוחות הולכת וגוברת" בשל כניסתה של מצרים לעידן החמקנות. במשך שנים נהנתה ישראל מבלעדיות אזורית לאחר רכישת ה-F‑35, אולם כעת, אם מצרים תקלוט מספר משמעותי של מטוסי KAAN, עליונות זו עשויה להישחק.
הדאגה המרכזית בישראל, לפי הדיווח, אינה רק עצם קיומם של המטוסים - אלא הברית המתהווה בין צבאות מצרים וטורקיה, השני והשלישי בגודלם במזרח התיכון. שיתוף פעולה מודיעיני או צבאי ביניהם עלול לשנות את מאזן האיומים האזורי.
עוד מצוין כי חיל האוויר המצרי עשוי לקבל יכולת לבצע תקיפות מדויקות לטווחים של יותר מ-2,000 ק"מ, תוך חמקנות גבוהה ושיתוף פעולה עם מערכי רחפנים ומערכות הגנה אווירית.
לסיכום, הציר הטורקי-מצרי המתהווה, לצד כניסת מצרים לפרויקט KAAN, עשוי לעצב מחדש את המציאות האסטרטגית בים התיכון, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. אם המהלך יימשך, ישראל תתמודד מול לוחמה אווירית מתקדמת בהרבה מזו שהכירה בעבר - ובעתיד לא רחוק.
התרעות פיקוד העורף