פוזיילוב טוען כי ההתמודדות עם המציאות הזו מחייבת שינוי עומק בתפיסת הפעולה של המדינה. לשיטתו, יש "לנהל את ההתמודדות עם אובדן המשילות כמערכה לאומית מתמשכת, בהובלת הדרג המדיני הבכיר, ולבחון הקמת מסגרת שרים מתכללת ייעודית לתחום ביטחון הפנים".
הוא מדגיש את הצורך בגיבוש תוכנית סדורה וברורה: "לגבש תוכנית סדורה הכוללת יעדים מדידים, לוחות זמנים, מנגנוני בקרה והערכת אפקטיביות, לצד שקיפות מבוקרת לציבור". בנוסף הוא מציע "להגדיר את תופעת הפשיעה המאורגנת במרחבים מסוימים כאתגר משילות לאומי, ולבחון החלת כלים ייעודיים, לרבות הכרזה על מצב חירום ממוקד בזמן ובמרחב, זאת לצורך מתן מענה מיידי ונחוש".
לדבריו, יש "לשלב את שב"כ במישור המודיעיני והמסכל, מול תופעות של פשיעה מאורגנת חמושה ובעלת מאפיינים ריבוניים למחצה, בהתאם למסגרת החוק הקיים ובפרשנות מותאמת לאתגר", וכן "להקצות משאבים ייעודיים שיאפשרו שילוב אפקטיבי ומתמשך של שב"כ במאמץ". עוד הוא כותב כי יש מקום "להרחיב שימוש בכלים מנהליים נגד גורמים מרכזיים בפשיעה חמורה ומאורגנת, במקרים חריגים, באופן תחום, מפוקח ותוך בקרה משפטית".
באשר לנשק הבלתי חוקי בנגב, פוזיילוב כותב כי יש "לפעול לגדיעת מקורות האספקה של נשק בלתי חוקי, לרבות גניבות מבסיסי צה"ל והברחות מגבולות הדרום והמזרח". הוא מציע "ליישם מדיניות מדורגת: חלון מסירה מרצון קצר ומוגדר, ולאחריו אכיפה שיטתית, ממוקדת ובלתי מתפשרת במרחבים נבחרים", וכן "להפעיל פיילוטים אזוריים להשגת שליטה מלאה בנשק בלתי חוקי, כבסיס לבניית אמון ציבורי ולהרחבת המודל".
פוזיילוב מדגיש כי מאבק אפקטיבי בפשיעה מחייב גם פגיעה כלכלית משמעותית: "לשלב פגיעה כלכלית כציר מרכזי במאבק בפשיעה המאורגנת", ובכלל זה "לפעול לחילוט רכוש, הקפאת נכסים, שלילת רווחי פשיעה, הגבלות על שימוש במזומן וסנקציות פיננסיות נוספות, תוך תיאום בין גורמי האכיפה הכלכלית". במקביל הוא קורא לתגבור נרחב של השיטור בשטח, לרבות "תגבור כוח אדם, מודיעין וטכנולוגיה", "בחינת הפיכת השירות המשטרתי בנגב למסלול מועדף ללוחמים משוחררים לתקופה מוגדרת", "הקמת כוח ייעודי לטיפול בפשיעה חקלאית בנגב ובגליל", ו"תגבור נוכחות משטרתית ייעודית בפריפריה, תוך הכשרה מותאמת לאתגרי השטח".
לצד האכיפה, מדגיש פוזיילוב גם את הממד החברתי. לדבריו, נדרש מהלך ארוך טווח הכולל "השקעה בחינוך, תעסוקה ותשתיות כחלק ממהלך הנשען על השבת סמכות האכיפה והחוק". עוד הוא כותב כי יש "לפעול לחידוש קשרים עם הנהגות מקומיות ומסורתיות המוכנות לשתף פעולה עם מוסדות המדינה במאבק בפשיעה ובאלימות, בכפוף למחויבות ברורה לשלטון החוק".
בסיכום נייר העמדה, ובנימה אישית, כתב פוזיילוב: "השבת המשילות בנגב היא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. מדובר באתגר מתמשך המחייב ראייה מערכתית, הנהגה מדינית נחושה ושילוב מושכל של כלל זרועות המדינה". לדבריו, "הכלים המוצעים בנייר עמדה זה אינם מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להשבת סמכות המדינה, לחיזוק אמון הציבור וליצירת תנאים ליציבות, ביטחון ופיתוח ארוך טווח". הוא מסכם באזהרה: "יישומם מחייב אחריות, מידתיות ובקרה, אך גם הבנה כי הימנעות מהכרעה משילותית תעמיק את הכשל ותסכן מרחבים נוספים. הצלחה בנגב תהווה אבן יסוד בבניית חוסן לאומי וביכולתה של מדינת ישראל לאכוף חוק וסדר בכל חלקי המדינה".
התרעות פיקוד העורף