יחזקאלי הזכיר כי מדובר באותן מדינות ערביות שבמשך שנים קראו להפלת המשטר האיראני. "אותן מדינות שבמשך שנים קראו להפיל את המשטר האיראני, דיברו על ‘ראש הנחש’, ובסעודיה אפילו השוו את חמינאי להיטלר", ציין. אלא שלדבריו, ברגע שבו החל לחלחל חשש ממשי לקריסת המשטר בטהרן, חל שינוי חד בעמדות. "אבל ברגע שהתחיל לחלחל החשש שהמשטר באיראן באמת עלול לקרוס ושאחרי הקריסה תקום שם מדינה שתתקרב לישראל - הטון השתנה", אמר.
יחזקאלי מתאר את המהלך דרך דינמיקה מוכרת באזור. "זו הדינמיקה השבטית הקלאסית: אני ואחי נגד בן דודי, אני ובן דודי נגד הזר, אבל בסוף - אני והזר נגד השכן", הסביר, והוסיף: "ובמקרה הזה, שנאת השכן גברה על הרצון למגר את האויב". גם התנהלותו של טראמפ, לדבריו, אינה חד-משמעית. "וטראמפ? הוא משחק משחק כפול", אמר. "מצד אחד אומר שאין לו עניין במשא ומתן, מצד שני - לא ברור אם הוא באמת זנח אותו. עכשיו מדברים על חידוש השיחות שוב".
לדבריו, גם האפשרות הצבאית אינה מיידית. "גם לא בטוח שמתקפה תצא לדרך מיד", ציין. בסיכום הניתוח מציב יחזקאלי שתי אפשרויות בלבד: "יש שתי אפשרויות: או שטראמפ ממשיך למצות לחץ דרך משא ומתן, או שזה תרגיל הטעיה בדרך לפעולה צבאית". ואם אכן תתרחש מתקפה, הוא מדגיש כי השאלה המרכזית תהיה אחרת לגמרי. "ואם תתרחש מתקפה - השאלה האמיתית לא תהיה אם תקיפה, אלא למה", אמר. "האם כדי לכפות הסכם? או כדי להגיע להכרעה ולהפיל את המשטר. כך צריך לקרוא את המפה", סיכם יחזקאלי.
התרעות פיקוד העורף