במהלך הסקירה השיב אלוף קלפר לשאלות חברי הכנסת ואמר כי בתרחישים מבצעיים רלוונטיים, פיקוד העורף צפוי להיות זירה מרכזית ומהווה רכיב משמעותי בחוסן של החברה הישראלית וביכולת האופרטיבית של מדינת ישראל להציל חיים. לדבריו, הדבר מחייב היערכויות שונות וממוקדות.
קלפר הציג את פעילות הפיקוד, המערכות שהוא מפעיל והמשימות המרכזיות העומדות בפניו. הוא פירט על שיתוף הפעולה עם רשות החירום הלאומית, הרשויות המקומיות, ארגוני החירום ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, וציין את רמת הסנכרון בין הגורמים.
בנוסף, סקר בפני הוועדה את הפעילות המבצעית של פיקוד העורף במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא, בדגש על התובנות והלקחים שעלו בשנתיים וחצי האחרונות מאז שבעה באוקטובר. הוא תיאר את תהליכי העבודה לשיפור המוכנות וההיערכות למערכה הבאה, תוך התייחסות לתרחיש הייחוס, והבהיר כי צה"ל ערוך לכל תרחיש.
חלק מרכזי מהדיון הוקדש לנושא המיגון. קלפר אמר כי אחד הלקחים המרכזיים ממבצע עם כלביא הוא שמיגון מציל חיים. הוא הציג תוכנית עקרונית לצמצום פערי המיגון, הכוללת הפחתת הנטל הרגולטורי, במטרה להגיע ל-100% מיגון בתוך כעשור.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, אמר במהלך הדיון: "אנחנו בימים מאתגרים. אין אחד שלא שואל כמה פעמים ביום מתי תהיה מערכה מול איראן. מבחינת האוכלוסייה והעורף כולם נערכים. במדינה כמו שלנו עורף הוא חזית וחזית היא עורף. מלחמות מנצחים גם בעורף".
יו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף, ח"כ מישל בוסקילה, אמר: "מוכנות העורף איננה מותרות, היא קו ההגנה של אזרחי ישראל. בתרחיש רב זירתי, החוסן האזרחי הוא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי. האחריות שלנו היא לוודא שהמערכות ערוכות, שההתרעות מדויקות, שהרשויות מתואמות, ושאזרחי ישראל יודעים שיש על מי לסמוך".
התרעות פיקוד העורף