"חמאס מתעצם והצליח להתחזק ולשקם את המנהרות"
"חוזרים למצב שיש אויב צמוד לגדר, חמוש על מלא"
"חוויה של חוסר אמון במערכת הצבאית"
ספז מעלה שורת שאלות הקשורות לאבטחת האזור. הראשונה שבהן היא "איך נציגי הציבור, מאתגרים את המערכת באופן כזה שהמצב לא חוזר לקדמותו", כתב. שאלה שנייה עוסקת ביכולות שיש למועצות (למועצות האזוריות בעוטף עזה), לדרג הצבאי ולדרג המדיני, לנהוג באופן כזה השומר על התושבים ואיך יכולות אלו מסירות את האיום שעל האזור.
חוזרים לתפיסות של לפני המלחמה
עוד סיפר המחבר, כי המידע מגיע אליו מגורמי השטח, כלומר מג"דים, ממפקדי הפלוגות והחטיבות. כדי להמחיש את הדברים, הוא סיפר על ארוע בו יצאו 8 מחבלים ממסתור ונלחמו בכוחות צה"ל במרחק קטן מהגבול בדרום הרצועה: "רבש"צ כרם שלום לא ידע מזה. כששאלתי על כך נאמר לי, שהאירוע התרחש בתוך הרצועה ואין צורך שהרבש"ץ ידע. הם בוחרים ליישר קו עם התפיסה שהכל בסדר, והם מכילים את האירוע".
ל"מעריב" נודע, כי בעת הזו ישנם 6 צוותי קרב חטיבתיים (צק"ח), שתופסים את ההגנה במרחב. כמו כן רוב מוחלט של כוחות צה"ל נמצאים ככל הידוע בסמוך לקו הצהוב, כדי לייצר אבטחה טובה יותר ולהרחיק את האיום מההתיישבות.
דובר צה"ל: פועלים מול ניסיונות התעצמות ושיקום של חמאס
עוד נמסר כי, "תפיסת ההגנה במרחב הקו הצהוב כוללת מכשול פיזי, מרחב אבטחה, יכולות מודיעיניות מתקדמות, אמצעים טכנולוגיים ופעילות מבצעית של הכוחות הפועלים במרחב, במטרה ברורה להגן על ביטחון אזרחי מדינת ישראל ותושבי העוטף בפרט. צה"ל נמצא בקשר שוטף עם הרשויות המקומיות ומקיים הערכות מצב סדרות ומטכ"ליות על מנת להבטיח מוכנות תמידית".
התרעות פיקוד העורף