לדבריו, ההיערכות החלה עוד טרם התרחבות הלחימה, מתוך הבנה שהצלחת המערכה תלויה במידה רבה ביכולת לייצר "עליונות לוגיסטית". הוא הסביר כי אט"ל פועל כ"כלי שרת" שמחבר בין כלל זרועות הצבא ויוצר סינרגיה לוגיסטית מלאה. המטרה: לאפשר לכל יחידות צה"ל לפעול ברציפות וביעילות בכל רחבי המדינה ובכל הזירות.
המערכת הלוגיסטית נבנתה כך שתתמוך במספר מאמצים מרכזיים במקביל: מאמץ ההתקפה של חיל האוויר הישראלי, מאמץ ההגנה האווירית של מערך ההגנה האווירית, פריסת שכבות הגנה רבות ברחבי המדינה ויצירת מעטפת לוגיסטית מלאה לכוחות ולמערכת הביטחון. במקביל, פועל אט"ל כתף אל כתף עם פיקוד העורף כדי להפוך את העורף לשטח פנים רלוונטי ומוגן, תוך יצירת מערך אספקה ותמיכה מלא.
עם פרוץ הלחימה בשבת בבוקר, החל גיוס נרחב של אנשי מילואים מכל הזירות, כולל כוחות מפיקוד המרכז ופיקוד הדרום, במטרה לפרוס במהירות שכבת הגנה קרקעית רחבה. במהלך שעות ספורות בלבד גויסו עשרות אלפי אנשי מילואים, הוסעו לנקודות ההגנה ונקלטו במערך. כבר בשעות אחר הצהריים של אותה שבת חיזקו הכוחות את מערך ההגנה הארצי. "האתגר היה לגייס כ-100 אלף איש, לנייד אותם ולהציב אותם בתאי ההגנה בזמן קצר מאוד וזה הצליח", אמר הקצין.
במערכה הנוכחית פרוס מערך ההגנה האווירית ביותר מ-200 נקודות ברחבי המדינה. כל נקודה כזו זקוקה למעטפת לוגיסטית מלאה – החל מחימושים וחלפים ועד מזון, דלק ושירותים רפואיים. האתגר הגדול לדברי הקצין הוא להגיע "עד המשגר האחרון" ולאפשר לכל מערכת לפעול ברציפות.
בנוסף, נדרש מאמץ מיוחד לשמור על פעילות רציפה של מאות אנשי צוות האוויר של חיל האוויר ושל אנשי הקרקע שתומכים בהם, החל מרפואה ועד תחזוקה.
במהלך הלחימה נקלט גם סיוע לוגיסטי אמריקאי, במסגרת שיתוף פעולה הדוק עם פיקוד המרכז של ארצות הברית (CENTCOM). לדברי הקצין, מדובר בשיתוף פעולה יוצא דופן הכולל תיאום מלא של אספקה, תחבורה ויכולות נוספות – ומאפשר לישראל לפעול לצד מעצמה באופן מתואם. "להפעיל רציפות לוגיסטית משותפת עם מעצמה זו מורכבות גדולה, אבל המערכת עובדת בצורה מצוינת", ציין.
המערך הלוגיסטי נשען גם על שיתוף פעולה נרחב עם המערכת האזרחית. צה"ל פועל עם בתי חולים ומערכת הבריאות, תעשיות ביטחוניות ואזרחיות וחברות תחבורה ותובלה.
במסגרת זו הופעלו אלפי אוטובוסים, משאיות וכלי רכב אזרחיים. עשרות גופים, בהם המשטרה ומינהל התנועה, משתפים פעולה כדי לשמור על רציפות תחבורתית ואספקה לכוחות. לדברי הקצין, מאז תחילת הלחימה נרתמו למאמץ גם אזרחים רבים לצד חיילים ועובדי צה"ל.
במערכה הנוכחית משולבות גם טכנולוגיות מתקדמות. מערכות מבוססות בינה מלאכותית משמשות לניתוח מלאים ותנועת אספקה, במטרה ליצור תמונת מצב מדויקת ומהירה יותר. בנוסף, בצפון צפויה כניסה של רכיבים רובוטיים כחלק מ"שובל לוגיסטי" מתקדם שיסייע לכוחות בשטח.
הכוחות פועלים בגמישות מבצעית ומבצעים פשיטות מעבר לגבול, תוך קבלת מעטפת לוגיסטית מלאה ביום ובלילה. "נהגים ואנשי ניוד עובדים לילות שלמים כדי לספק לכוחות את כל מה שהם צריכים בשטח", אמר הקצין.
לדבריו, מדובר באחת האופרציות הלוגיסטיות הגדולות בתולדות צה"ל: רשת ענקית של מחסנים, מערכי הובלה, ציוד ואנשים – מהמפקדות ועד אחרון החיילים בקצה. המטרה הסופית היא לאפשר לצה"ל לממש את משימותיו עד להשגת מטרות המלחמה, מול אתגרים אזוריים משמעותיים ובהם גם האיום האיראני.
"המשימה שלנו היא פשוטה - לייצר את המנגנון שיאפשר לכל זרועות צה"ל לבצע את תפקידן", סיכם הקצין. "כל עוד הרשת הלוגיסטית פועלת, הכוחות יכולים להמשיך לפעול."
התרעות פיקוד העורף