"אי אפשר להאכיל 100 מיליון איש בכוח": צ'ייני מרום חוזה את קריסת המשטר בטהרן

לדבריו, חרף הירי, החיים במרבית חלקי הארץ נמשכים. "אני מסתכל על מה שקורה בחלקים גדולים מהמדינה. אנשים עובדים, ממשיכים לצרוך. נתקעתי אתמול בפקק. אז הכותרות הזועקות על 'רצף שיגורים' הן לא בדיוק מדויקות. רצף שיגורים זה מה שקורה בצפון", אמר.

בהמשך התייחס לשיתוף הפעולה עם ארצות הברית ואמר כי מדובר במהלך אסטרטגי חסר תקדים. "אנחנו מרסקים את התעשייה הצבאית האיראנית במהלך אסטרטגי היסטורי יחד עם האמריקנים. הרסנו להם את מערך הנ"מ. הרסנו להם חלק גדול ממערך הטילים הבליסטיים. הברית ההיסטורית עם ארצות הברית, שאני עד עכשיו לא מאמין שהיא קרתה, יש לה גם צדדים אחרים. האינטרסים של שני הצדדים לא חופפים".

---

לדבריו, ישראל וארצות הברית אמנם פועלות יחד, אך אינן מציבות את אותם היעדים בראש סדר העדיפויות. "ישראל רוצה גם את הטיפול בגרעין, גם את הטיפול בטילים הבליסטיים וגם את הטיפול בפרוקסי. ארצות הברית שמה במקום הראשון את הגרעין. אבל במקום השני זה הורמוז. אצלנו זה בכלל לא מופיע. את הטיפול בבליסטיים ובפרוקסי הם כן שמים, אבל מי שראה את מסמך 15 הנקודות מבין שהאמריקנים רוצים מסגרת כוללת, כי לפקח על ייצור טילים בליסטיים זה כמעט בלתי אפשרי. אין גם מנגנונים שיעשו את זה".

מרום התייחס גם לסוגיית השלוחות האזוריות של איראן ואמר כי גם שם קיים קושי ממשי לייצר פיקוח אפקטיבי. "גם בנושא הפרוקסי — אז יעבירו כסף בדרך אחרת. לאמריקנים יש עוד יעד אחד, וזה הנפט העולמי, ואם אפשר אז גם את חארג'. ולשני הצדדים יש בונוס, וזה הפלת המשטר".

"משמרות המהפכה לא יכולים לנהל מדינה בגודל פי שישים מישראל"

באשר למצבה הפנימי של איראן, טען מרום כי המשטר נמצא תחת לחץ כבד וכי מצבה הכלכלי של המדינה הולך ומידרדר. "הכלכלה שלהם מרוסקת. את זה גם פזשכיאן אומר. למרות שמשמרות המהפכה תפסו את איראן בגרון והם מנהלים כרגע את איראן, הם לא יכולים לנהל מדינה בגודל פי שישים מישראל, עם כמעט מאה מיליון תושבים. בסוף צריך להאכיל את האנשים, לתת להם שירותים, בריאות, חינוך, איכשהו לחיות, יוקר מחיה וכן הלאה. בסיכומו של דבר, המשטר הזה יקרוס כך או אחרת".

בהמשך התייחס גם ללחימה מול חיזבאללה ולירי המתמשך לעבר יישובי הצפון, ואמר כי ישראל צריכה לפעול ליצירת מרחב חיץ בשטח לבנון. "אנחנו מייצרים אזור ביטחון. צריך לנקות אותו מתושבים ולא לוותר. כפי שעשינו בעזה בקו הצהוב — ליצור קו צהוב בלבנון בדיוק באותה מידה".