הנשיא האמריקאי הבהיר כי "הוא יפוצץ את הכול", והכול כולל גשרים וצירי תנועה מרכזיים מתוך כוונה לנתק את טהרן וערים אחרות אחת מאחרת. במקביל, הכוונה היא לפגוע בתשתיות החשמל ובכלל זה תחנות כוח ותחנות טרנספורמציה. עוד יעדים הם תעשיות הפטרוכימיה והנפט.
ישראל והאמריקאים ביצעו בימים האחרונים פרומו למה שצפוי, וזה כלל את ההפצצה של גשר B1 האסטרטגי המחבר בין טהרן לעיר כראג'. בסוף השבוע חיל האוויר הפציץ את המפעלים הפטרוכימיים פג'ר 1 ו-2, ריג'אל ואמיר כביר במאהשהר. מדובר במרכז כלכלי עצום. המפעלים הללו יצרו רווח תפעולי של 18 מיליארד דולר בכל שנה, שנכנסו ישר לכיס של הממשל האיראני.
טראמפ כרגע משחק על כל הקופה. הוא יודע שיש לו קלפים טובים ביד, אבל הוא גם יודע שלשחקן מולו אין מה להפסיד והוא ישחק עד הז'יטון האחרון. האיראנים מבינים כי הם לא הולכים לכניעה והם עשויים לספוג מכה קשה נוספת שעשויה להקריב את יכולות המשילות של המשטר. לכן הם ביצעו ביממה האחרונה כמה מהלכים: הראשון, לאיים על כלל השכנות שלה כי היא תפגע במתקנים הקריטיים הכוללים מתקני התפלת מים, תחנות כוח ומתקנים של תעשיית הנפט, ובכלל זה בתי זיקוק ומפעלים פטרוכימיים. המהלך השני - הם שוב ירו לאזורים רגישים בישראל: רמת חובב בנגב, דימונה ומפרץ חיפה.
טיל אחד פגע במפעל ברמת חובב ועשה נזק לא קטן. בחיפה חדר טיל איראני את מערכות ההגנה האווירית שכשלו ביירוט שלו, והוא פגע בשכונת מגורים במרכז הכרמל. איראן עשויה היום להגביר כתגובה לאיומים האמריקאים את הירי למפרץ חיפה ולדרום וליצור סוג של משוואה.
כאן ישראל נמצאת בבעיה רצינית. ראשית, מדינת ישראל וצה"ל לא הגיעו מוכנים למערכה. הם הגיעו באופן חסר: באמ"ן, במחסור במטוסים, בחוסר ארגון בפיקוד הצפון, בבעיות קשות בפיקוד העורף ולסיום בבעיות הסברה של יחידת דובר צה"ל. צה"ל התכוון לבצע פעולה נרחבת בלבנון לפני מהלך מול איראן. התוכנית המקורית הייתה כי צה"ל יתקוף בחורף בלבנון ובקיץ יתקוף באיראן, אלא שההפגנות בטהרן גרמו לכך שצה"ל שינה מסלול והקפיא את תוכנית התקיפה בלבנון והלך לקידום והקדמה של התקיפה באיראן.
פיקוד צפון הביא לשטח כוחות עצומים: ארבע אוגדות שנמצאות בלחימה ועוד אוגדה בעתודה. אבל פיקוד צפון לא מצליח לרוץ ולהביא אחרי 38 ימים הישגים צבאיים שיביאו את הצד השני לקריסה. אין כרגע בשטח אווירה שצה"ל דוחק בחיזבאללה. לא רואים ירידה בשיגורים. לא רואים לחץ אמיתי בביירות על ממשלת לבנון. לא רואים את קריסת המערכים של חיזבאללה.
חיל האוויר: צה"ל עסוק בלחימה באיראן ולבנון היא זירה משנית, ולכן חיל האוויר לא מבצע את כל היכולות שלו מעל שמי לבנון. מרבית הפעילות שלו היא סיוע לכוחות הקרקע של צה"ל וכן פעילות על בסיס מודיעין שמעביר אמ"ן כדי לתקוף בעומק: בביירות ובבקאע.
פיקוד העורף: צה"ל ידע שהוא עומד לבצע מהלך באיראן והיה ידוע כי צה"ל מתכוון לפעול בלבנון. צה"ל ידע כי הפעם לא יפנו את תושבי קו העימות. מה שהיה נדרש מפיקוד העורף לבצע ערב המלחמה הוא סקר מיגון בכל יישובי קו העימות. המהלך השני היה להביא מהיקב והגורן מיגוניות או מכולות "מפרם" שייפרסו בכל המוצבים ובבסיסים בצפון ובדרום.
צה"ל מכריז כבר חודש ושבוע שהוא שולח את החיילים קדימה לפני התושבים. היה מצופה כי צה"ל היה דואג למיגון קודם לתושבים לפני החיילים. את זה היה ניתן לעשות בתוך ימים במהלך של הנחת מיגוניות בפתחי הבתים הלא מוגנים במשגב עם, באביבים, בזרעית, בשומרה, וזה היה מאפשר קודם כול הגנה טובה יותר לתושבים וכמובן פחות דאגה למפקדים בפיקוד הצפון, והיה מסיר את המשוואה שחיזבאללה מנסה ליצור כשהוא לוקח את תושבי הצפון כבני ערובה בירי בלתי פוסק, כאשר המטרה מצידו היא להביא להפסקת הלחימה.
התרעות פיקוד העורף