אותם גורמים בישראל ממשיכים גם בסוף השבוע להתעקש כי התוכנית שהוצגה לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ כללה החלשת המשטר באמצעות התקיפות הרחבות על מרכזי הכובד שלו. בכלל זה מפקדים ומנהיגים, מפקדות ובסיסים, תחנות משטרה ובנייני ממשל, וכן מרכזי התעשייה הצבאית ומקורות כלכליים שישמשו לשיקום הממשל ביום שאחרי המערכה הצבאית.
כזכור, ב-11 בפברואר, מעט לפני השעה 11:00 בבוקר, הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לבית הלבן. הוא הוכנס פנימה בחשאיות, הרחק מעיני התקשורת, לקראת אחד הרגעים הגורליים ביותר בקריירה הפוליטית הארוכה שלו. על פי תחקיר מקיף שפורסם ב"ניו יורק טיימס", המפגש הזה היה נקודת המפנה שבה החליט נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להצטרף לישראל במתקפה חסרת תקדים נגד הרפובליקה האסלאמית.
.נתניהו, שלחץ במשך חודשים ארוכים לפעולה צבאית אמריקאית, ירד לחדר המצב השמור. מולו התיישב הנשיא טראמפ, ומאחורי ראש הממשלה, על גבי מסכי ענק, הוקרנו פניהם של ראש המוסד דוד ברנע ובכירי צבא ישראלים. התפאורה נועדה לייצר דימוי מוקפד של מנהיג בשעת מלחמה המוקף בצוותו. המטרה של נתניהו באותו בוקר הייתה ברורה: שיווק אגרסיבי של חזון השמדת המשטר באיראן.
ראש הממשלה הציג לאמריקאים תוכנית מרובעת: עריפת ראש ההנהגה האיראנית, השמדת מערך הטילים, הצתת התקוממות עממית בתוך איראן בסיוע המוסד, ולבסוף - החלפת המשטר והמלכת יורש העצר הגולה, רזא פהלווי. כדי לגבות את חזונו, נתניהו אף הציג לטראמפ סרטון ובו מנהיגים פוטנציאליים לאיראן החדשה.
הוא דיבר בביטחון מונוטוני וטען כי ניתן להשמיד את תוכנית הטילים בתוך שבועות ספורים. כשנשאל על ידי הנוכחים לגבי הסיכונים האפשריים, נתניהו הבהיר נחרצות: סכנת חוסר המעש גדולה לאין שיעור מסכנת הפעולה. המתנה רק תעניק לאיראן חסינות. טראמפ, שהתרשם עמוקות מהיכולות הישראליות, השיב בקצרה: "נשמע לי טוב". עבור נתניהו, המסר היה ברור – האור הירוק ניתן.
התרעות פיקוד העורף