לוחמי גדוד 75 בחטיבה 7 של השריון יצאו השבוע אחרי 42 ימים להפוגה מהלחימה בלבנון. לוחמי הגדוד היו הראשונים להיכנס ללחימה בלבנון במהלך מלחמת "שאגת הארי". "יצאנו עכשיו להגברת כשירות של כמה ימים וחוזרים אחר כך למעלה להמשיך", אומר סא"ל א', מפקד הגדוד. "נלחמנו בכל הקו שמקביל לרכס רמים צפונה עד א-טאייבה. נכנסנו קצת יותר עמוק וזה עיקר הפעילות". לוחמי הגדוד הביאו את צה"ל לאחוז בתצפית ובאש על הסלוקי והליטאני הנמצאים בסמוך.
אולם לדברי מפקד הגדוד, חיזבאללה נמנע ליצור מגע פיזי קרוב. "היו היתקלויות, אבל רוב שיטת הפעולה שלו היא מרחוק, הרבה נ"ט ורחפנים", הוא אמר, ונשאל אם הוא שותף למחשבה שחיזבאללה נלחם על חייו. "ללא ספק, הוא מבין שזה להיות או לחדול. אנחנו צריכים לקטוע את הארגון אחת ולתמיד ואתה מרגיש את ההתנגדות הזאת"..
"הלחימה שונה מאוד במתאר, לבנון היא הררית ובתקופה של מזג אוויר מאתגר, וגם התודעה של הלוחם בעזה ביחס ללבנון, בטח כשאנשי רק"ם, היא תודעה הרבה יותר מרחבית. בלבנון אתה מסתכל 4-5 קילומטר קדימה, בעזה אתה פועל בטווחים הקצרים, אני מזהה אותו מטווח קרוב. גם בכפרים שהגענו אליהם מצאנו הרבה איתורים ואמל"ח ואתה רואה שבמקומות שבהם הוא היה, הוא היה בהפתעה מזה שהגענו, והעוצמה שאיתה אתה מגיע לכפר לא משאירה שם אנשים שלו".
מפקד הגדוד מרוצה מהעובדה כי כל לוחמי הגדוד נלחמו ושבו בשלום להפוגה אחרי חודש וחצי של לחימה. "אני החזרתי את כולם בשלום וזה לא אירוע של מה בכך, היה אפשר לשמוע בתקשורת על לא מעט פצועים. אני רוצה להגיד שקודם כל התמרון בלבנון הנוכחי, אתה רואה גבורה אמיתית. כי לא משנה, כשאתה מנתק אדם ממרחב מסוים יש משהו בגלגלים של המערכת שהוא כביכול הולך אל הלא נודע. הלוחמים, שחלקם בכלל החדשים, לא לחמו בכלל בלבנון. הלחימה איתם לימדה אותי מה זה אומץ - מפקדים מלפנים, מתמודדים עם סיטואציות מאוד מורכבות. אין שום אויב שעוצר אותנו. יכול להיות שיש מקומות עם יותר אתגרים אבל בסוף כל משימה שגדוד 75 קיבל הוא סיים אותה בהצטיינות. החיילים מבינים שהחיכוך הזה עם האויב הוא עדיף על החיכוך שהיה יכול להיות לאויב עם האוכלוסייה. כשלוחם מבין את זה אין יותר שאלות. המשימה ברורה מאוד".
התרעות פיקוד העורף