התמונה שמצייר ממשל טראמפ באשר למצבו של הצבא האיראני לאחר מבצע "זעם אפי" עומדת בסתירה מוחלטת למידע המודיעיני העדכני שמונח בימים אלה על שולחנם של מקבלי ההחלטות בוושינגטון.
הנתונים העולים מהדוחות מעוררים דאגה עמוקה בקרב בכירים במערכת הביטחון האמריקאית. נראה כי הרפובליקה האסלאמית שיקמה את יכולתה המבצעית בלא פחות מ-30 מתוך 33 אתרי הטילים שהיא מתחזקת לאורך מצר הורמוז האסטרטגי. המשמעות המיידית היא איום חי ומוחשי על ספינות המלחמה האמריקאיות ומכליות הנפט החוצות את נתיב השיט הצר, שדרכו עוברת כחמישית מתצרוכת הנפט העולמית היומית. על פי ההערכות, רק שלושה אתרים נותרו חסומים לחלוטין. ביתר האתרים, האיראנים מסוגלים כעת להשתמש במשגרים ניידים כדי להזיז טילים, ואף לשגרם ישירות ממשטחי השיגור שבתוך המתקנים.
התמונה העגומה עבור וושינגטון מתבהרת עוד יותר לנוכח המספרים: המודיעין האמריקאי מעריך כי איראן מחזיקה עדיין בכ-70 אחוזים ממערך המשגרים הניידים שלה ברחבי המדינה, וכן בכ-70 אחוזים ממאגר הטילים שהיה ברשותה טרם פרוץ המלחמה. מאגר עצום זה כולל טילים בליסטיים ארוכי טווח המסוגלים לפגוע במדינות האזור, לצד מלאי לא מבוטל של טילי שיוט המיועדים למטרות ימיות ויבשתיות בטווחים קצרים יותר. יתרה מכך, סוכנויות המודיעין הצבאי, המסתמכות על תצלומי לוויין ואמצעי מעקב טכנולוגיים מתקדמים, מדווחות כי לטהרן יש כעת גישה לכ-90 אחוזים ממתקני האחסון והשיגור התת-קרקעיים שלה ברחבי המדינה, המוגדרים כעת כ"מבצעיים באופן חלקי או מלא".
אך מאחורי הרטוריקה הזועמת מסתתרת דילמה אסטרטגית קשה, במיוחד אם הפסקת האש השברירית בת החודש תקרוס והלחימה תחודש במלוא עוזה. צבא ארצות הברית כבר רוקן באופן מסוכן את מלאי התחמושת הקריטית שלו. על פי דיווחי ה"ניו יורק טיימס", האמריקאים ירו כ-1,100 טילי שיוט חמקניים ארוכי טווח במהלך הלחימה, כמעט כל המלאי שנותר ברשותם. בנוסף, שוגרו למעלה מ-1,000 טילי טומהוק, כמות השקולה לרכש כולל של עשר שנים, ויותר מ-1,300 מיירטי פטריוט, המהווים שווי של יותר משנתיים של קצב ייצור.
הסיבה להישרדות המפתיעה של המערך האיראני נעוצה למעשה בהחלטה טקטית מודעת של הפנטגון. מול מחסור עתידי בפצצות חודרות בונקרים, העדיפו המתכננים הצבאיים לנסות לאטום את פתחי המתקנים באיראן במקום להשמידם כליל יחד עם הטילים שבתוכם. המטרה הייתה לשמר כמות מסוימת של פצצות אסטרטגיות למקרה של התלקחות חזיתות מול סין או קוריאה הצפונית. התוצאה בשטח הייתה מעורבת, ואפשרה לאיראנים לשקם את יכולותיהם.
אין ספק כי המערכה האמריקאית-ישראלית הסבה נזק חסר תקדים למערך ההגנה האיראני, חיסלה בכירי שלטון רבים וריסקה את הכלכלה המקומית הכורעת תחת הנטל. עם זאת, יכולתה המוכחת של טהרן לשמר כוח צבאי כה משמעותי מטילה צל כבד על המציאות המצטיירת בוושינגטון. היא מעצימה את הביקורת מצד תומכיו הבדלנים של טראמפ, שהתנגדו למלחמה מלכתחילה, ומציבה את האמריקאים בפני שוקת שבורה: כיצד להכריע באופן מוחלט את האיום האיראני על נתיבי השיט העולמיים, מבלי לרוקן לחלוטין את מחסני הנשק האסטרטגיים של המעצמה החזקה בעולם.
האיראניים מזהירים מחידוש הלחימה - "תהום של כאוס וכניעה"
דובר משרד החוץ האיראני, איסמאעיל בקאאי, הזהיר הבוקר (רביעי) בהצהרה ארוכה שפרסם בחשבונו ברשת X מפני הידרדרות העולם אל "תהום של כאוס וכניעה", כלשונו.
עוד טען כי המלחמה הנוכחית בין ארצו לבין ארצות הברית וישראל היא "מאבק בין טוב לרע". לדבריו: "ארצות הברית וישראל פתחו במלחמה תוקפנית ב-28 בפברואר 2026, בפעם השנייה בתוך פחות משנה, בזמן שאיראן וארצות הברית היו שקועות במשא ומתן דיפלומטי. זו אינה רק מלחמה על אדמה, משאבים או גיאופוליטיקה - אלא מלחמה שתקבע את משמעות הטוב והרע בעידן הנוכחי ובעתיד".
בקאאי הדגיש כי איראן "לא תקבל עולם הנשלט בידי כוחות יהירים ושולטים, שאינם נושאים באחריות ופועלים באמצעות כפייה, שקרים וסחיטה". לדבריו, "שתיקה בזמנים כאלה היא שותפות לרוע". עוד הוסיף: "אם אתם דוחים את דרך הברבריות וההגמוניה, עליכם לגלות אומץ מוסרי, לדבר, לפעול ולעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה - לפני שהעולם יידרדר לתהום של כאוס"
התרעות פיקוד העורף