"במשך הלחימה הצרכים וכמות הנפגעים מחייבים הפעלה ובניין כוח בהיקף נרחב, כדי לתת מענה לאתגרי הלחימה למצב המבצעי. 7 זירות לחימה, אלפי נפגעים ושחיקה רחבה, מילואים - שמגויסים כעת לתקופות של 80 עד 100 ימים בשנה, על הסד"כ הסדיר בלחימה כל הזמן, הצורך בבניין כוח. יש הרבה לקחים שצריך למצוא להם פתרונות", אמר קצין בכיר באגף כוח אדם, אשר מציג תמונה מטרידה על מצבו של צה"ל היום.
"לפני המלחמה חוק המילואים קבע 21 יום תעסוקה פעם בשלוש שנים, היום עושים ב-3 שנים 240 ימי מילואים מינימום. המוטיבציה של המלש"בים גבוהה מאוד, הכניסו הרבה יותר לוחמים אבל המצבות נותרו אותו דבר כי השחיקה מאוד גבוהה", אמר הקצין הבכיר.
הקצין דיבר על חוק המילואים: "רצו במקור 42 ימים בשנה. דיברו אחרי תחילת המלחמה 'שאגת הארי' על שינוי ל-70 ימי כהוראת שעה ל-5 שנים. אבל עכשיו אנחנו כבר מגייסים מהמוצא בין 80 ל-100 ימים בשנה. צבא החובה: בינואר 2024 אמרו שחייב להעביר הצעת חוק להארכת שירות ל-36 חודשים. היא עברה בקריאה ראשונה ומאז היא בוועדת חוץ וביטחון".
הוא הסביר כי "חברי הוועדה כורכים את זה בחוק הגיוס לחרדים ולכן אפילו לא דנים בזה. אחרי 5 שנים הסכימו לרדת ל-32 חודשים - שבינתיים יביאו פתרון אחר. הבינו שהמערכת הזאת היא לא מה שהיה לפני המלחמה, הצורך המבצעי גדל באופן משמעותי. התחילו את 2026 עם 55 ימים, בפועל כבר עומדים על 80 עד 100 ימים בעקבות 'שאגת הארי', גדילה בצורך המבצעי והחרפת העומס על הסד"כ בסדיר ומילואים".
הקצין הבכיר פירט: "הולכים להורדת משך השירות, מי שהתגייס ביולי 2024 עשה שירות של 30 חודשים. בשלישות היחידה כתוב להם שהם משתחררים אחרי 30 חודשים. בינואר 27' הוא ישתחרר, אבל המחליף שלו יגיע רק במרץ. זה ייצור נפילה דרמטית בכל מחזור מחדש. זאת נפילה בקצב הלב, המצבות ייפלו בבת אחת בצורה משמעותית".
"גם כשתכננו להאריך את השירות אז ביקשנו לעשות את זה על כולם", אמר הקצין הבכיר, וגילה כי לוחמים שיוארך להם השירות צה"ל יקבלו פיצוי בדמות סכומי כסף שיגיעו לפחות ל-9,000 ש"ח לכל חודש. לטענת הקצין, מחזור שיהיה קרוב להארכה יקבל את הסכום הגבוה ביותר, וגם תשלום החיסכון שצה"ל מעניק יגדל בהתאם. הוא הוסיף שבצה"ל מבינים כי המהלך יוביל לתסביך משפטי.
"זה מורכב משפטית, ברור שיעתרו על זה. אין ספק שנטיל על המשרתים עומס גדול. המצב היום הוא שסד"כ הסדיר והמילואים חסר, משול לזה שמבקשים מהם לרוץ על ספרינט כל השירות, אי אפשר להוציא אותו להתאווררות. כשכל אחד יעשה יותר אז נוכל לרווח את הגרף. כשמגדילים סד"כ זה מאפשר לעשות גם אימון וגם קו", אמר הקצין הבכיר. הוא שיגר אזהרה: "אם לא נעשה משהו עכשיו בחקיקה, המצב יחריף וישבש את כל המערכת".
"הם עושים 17 חודשים. לפני שנה וחצי באנו למשרד הביטחון והצענו להאריך במחזור אחד עוד 3 חודשים לכל תלמידי הישיבות. ההחלטה לא התקבלה על ידי השר ישראל כ"ץ, כדי שנסתנכרן עם שאר מחזורי הלחימה", אמר הקצין הבכיר.
הקצין הבכיר הציג את התוכנית השלמה לפתרון הבעיה: "המענה מחייב כלים שלובים ולא ייבוא ממקור אחד: הארכת שירות חובה – מיידי וקצוב. חרדים – פעולה מיידית שתהיה אפקטיבית בטווח הבינוני. הרחבת היקף המשרתים במילואים ותיקון החוק – מיידי ולאורך זמן, מרכיבי קבע – מיידי וקצוב, כשהוראת השעה של החוק תפוג בעוד חמש שנים, והשירות יתקצר מחדש, צריך מאגר קבוע".
לדברי הקצין הבכיר, צה"ל גדל בסדר מאגר המילואים, כשבתחילת המלחמה צהל מנה כ-360 אלף אנשים, והיום 490 אלף כוח אדם סדיר בלחימה: "כשהתחילה המלחמה, אגף התכנון הציג את כמות הכוח שהוא צריך, בכל היחידות. יש תקינה חדשה לצבא וצריך לאייש אותו, להשלים את כמות הנפגעים הגדולה שהייתה ולתת לחיילים אורך נשימה".
לדברי הקצין הבכיר, בלי הגיוס ההולך וגדל של נשים לתפקידי לחימה צה"ל לא היה עומד במשימות שלו: "לוחמות – ב-2012 היו 547 נשים ללוחמה. ב-2025 גוייסו יותר כ-5,200. קפיצה ראשונה הייתה ב-2013 כשפתחו את המכינות הלוחמות, אחר כך פתחו את הגדודים המעורבים והגיעו ל-3,000. המלחמה הביאה לעלייה נוספת, בלי יעדי איתור של פראמדיקיות. היום מחפשים את הדבר הבא שיגדיל את גיוס הנשים עוד".
"באשר לגיוס חרדים, לא כולם רוצים ללכת לחשמונאים כי הסטנדרטים שם גבוהים, חלק ממילא רוצים מקצוע או שהם מבוגרים מדי. הגיוס הנוכחי של החרדים ללחימה היה הגבוה ביותר ב-4 השנים האחרונות, והיינו יכולים לגייס פי 2. חטיבת החשמונאים מוכנה לקליטת 2 פלוגות. אין חייל חרדי שלא יכול לשרת בצה"ל. לא שמעתי אחד מההנהגה החרדית שביקר וראה ואמר שיש בעיה", אמר הקצין הבכיר.
התרעות פיקוד העורף