זמורה כזכור נפגע מאש מחבלי החמאס שניסו למנוע את שחרור החטופים, הוא נלחם עד לדקה האחרונה, נפצע ופונה מהזירה אך לא שרד את הפציעה הקטלנית והותיר אחריו חלל גדול.
לוחמי הימ"מ הגיעו במקביל לשני היעדים, פרצו אל המתחמים, חברו לחטופים ודיווחו בקשר את הקריאה המרגשת: "שו"נ (שבויים ונעדרים) בידנו". במקביל, ניהלו הלוחמים קרבות פנים אל פנים מול מחבלי הנוח'בה של חמאס עד להשלמת החילוץ והשבת החטופים לשטח מדינת ישראל.
במהלך המבצע, נפגע רפ"ק ארנון זמורה ז"ל, מפקד צוות לוחמים בימ"מ, בעת הלחימה באחד היעדים. בהמשך נקבע מותו. המבצע נקרא על שמו כהוקרה לגבורתו, למנהיגותו ולמחיר הכבד ששילם למען הצלת חיי החטופים.
נצ"מ א', מפקד קצין האג"מ של היחידה, שיחזר: "כשאתה מגיע ליחידה, אתה לא יודע אם יצא לך להיתקל באירוע של חילוץ בני ערובה, אבל לשם אתה מתאמן. ה-7 באוקטובר תפס את היחידה בשבת בבוקר עם כוחות רבים שיצאו לכל מיני זירות, ולמעשה בלמו בגופם את הפשיטה.
"ברגע שהיחידה קיבלה את המשימה של חילוץ החטופים, מאותו הרגע כל היחידה נרתמה. המבצע הראשון היה המבצע שקרה ברפיח, לפשיטת קומאנדו, וחילוץ של פרננדו ולואיז, היחידה פה שקדה ועמלה למעלה מחודשיים בנוהל קרב מאוד מאוד מורכב, ביחד עם השותפים שלנו עם שירות הביטחון הכללי. המבצע הקומאנדו זה ברפיח, היחידה למעשה פשטה על בית בשעת לילה מאוחרת הצליחה לחסל מספר רב של מחבלים ולחלץ בשלום את פרננדו ולואיז.
"אחרי המבצע הזה, היחידה קיבלה משימה נוספת, אולי עוד יותר מורכבת, לאור-יום, שהחשיבות שלו הייתה לייצר את התזמון המושלם בין שני האיתורים בגלל הקרבה גאוגרפית (כ-200 מטר) בין שני האתרים. האיתור שהיה בפיקודי היה איתור לחילוץ של נועה ארגמני, שהיה בתוך מבנה של משפחה.
"במהלך הכניסה למבנה הייתה הצצה מדלת האיתור ומאותו רגע ניתנה הכוח פקודת פרוץ. הכוח פרץ פנימה, חיסל את המחבלים שבפנים וחילץ את נועה בתוך זמן קצר ולמעשה מרגע הפריקה ועד רגע החזרה לרכב עם נועה, עברו פה שלוש דקות חמישים והכוח יצא ללא פגע וללא חיכוך עם הסביבה, וכמובן עם סיוע מוגבר של חיל האוויר מסביב.
"ברגע שאתה חוזר ממבצע חילוץ חטופים, בסוף התחושה האישית של לוחמים או מפקדים, בכלל התחושה האישית שלך, היא הבנה שלא משנה כמה מבצעי סיקולים תעשה, מבצעי מעצרים חשובים ככל שיהיו, המשמעות של להחזיר חיים היא בעיני הרבה יותר גבוהה, הרבה יותר מורכבת, 7 באוקטובר מראה למעשה את עוצמתה של היחידה
"גם לפני 7 באוקטובר איבדנו לא מעט חברים לדרך בפעילות נועזות, גם לאחר מבצע ארנון. היחידה חזרה למסלול הפעילויות, מתוך הבנה שאין לנו דרך אחרת אלא להמשיך את דרכם של הנופלים, ולהמשיך בעצם להילחם ולזכות על קיומה של מדינת ישראל".
סנ"צ ג' מפקד פלגה ביחידה: "בבוקר ה-7.10, כוח משולב של השב"כ והימ"מ בפיקודי היה בכוננות לאירוע בדרום הארץ. הוקפצנו ברגע שהתחילה החדירה ההמונית. ארנון זמורה מפקד צוות אצלי בפלגה יחד עם כל הלוחמים נלחם בזירות רבות ביד מרדכי, במוצב נחל עוז ובבארי.
"ביום הקשה הזה הכוח נלחם בגבורה והצליח להציל לא מעט אזרחים וכמובן גם לחסל את כל המחבלים שחדרו לשטח הארץ, וכך למעשה אנחנו התחלנו את המלחמה.
" אחרי איסוף מאוד אינטנסיבי של חומרים מודיעיניים, למעשה היחידה התחילה בנוהל קרב למבצע חילוץ כפול במחנה פליט ים נוסיראת. היינו כ-200 מטר אחד מהשני בין היעדים, אבל כל יעד התנהל בצורה עצמאית. היעד שקיבלתי אחריות פיקודית עליו, זאת הייתה דירה, למעשה מבנה, שהחזיקו בו שלושה גברים, אנדרי, אלמוג ושלומי.
"ידענו שמרגע שאנחנו למעשה ניגע במבנה, תתחיל לחימה משמעותית. ברגע שהכוח התחיל את שלב ההשתלטות, מייד נפתחה אש מתוך הדירה. הלוחמים, בתעוזה באמת עילאית, נעו לכיוון החטופים, הגענו לכיוון החטופים תוך שניות מועטות עד חצי דקה, ולמעשה משם התחלנו את קרב הנסיגה שלנו. המבצע שנפל בחלקנו להוביל ולהיות חלק ממנו זה למעשה מבצע היסטורי.
"כשיצאנו למבצע הזה, א. ידענו שאנחנו נצליח, ב. שאנחנו גם יכולים לשלם מחיר. ארנון נפל תוך כדי פריצה, תוך כדי חילוץ חטופים, כשהמרחק בין הנפילה שלו לחטופים היה אולי מטר, מטר וחצי. הכוח לא עצר לרגע והגיע לחטופים, ובדבר הזה היחידה מימשה את ייעודה. לוחמי שב"כ נלחמים יחד אתנו ומסכלים טרור שנים רבות. הם, בדיוק כמונו, רואים בזה דרך חיים.
"ארנון היה בן-אדם מאוד מיוחד, מאוד ערכי,מפקד מאוד מיוחד, שנותן את כל כולו, לא רק לחלק המקצועי, גם לחלק האישי, הבין-אישי. חשוב להגיד שארנון היה גם בן-זוג, גם אבא מדהים. כואבים את האירוע למעשה עד היום, ולאבד חבר ומפקד במבצע כזה, ערכי ככל שיהיה, זה אירוע מאוד מאוד קשה. כמו שאנחנו ספגנו אבידות, גם לוחמי שב"כ ספגו אבידות, היו פה צוותי פרק שממש שלחמו בזירות רבות"
התרעות פיקוד העורף