כמות ההריסות העצומה, שנמצאת ברצועת עזה אחרי יותר משנתיים וחצי של לחימה, נאמדת ב-40 מיליון טון. עלות ביצוע הפינוי של ההריסות, נאמד ב-2.5 מיליארד דולר.
עוד הוסיפה, "צריך להבין שמדובר בכמות עצומה של שברי בניינים. עבודות מחזור הפסולת יכולות לעשות רק במקום, אין אפשרות לשנע את הפסולת למדינת ישראל. מדובר בכמויות עצומות וככל הנראה ידרשו הקמות מפעלים לטיפול הפסולת בתוך הרצועה. ישראל מדינת חוק ואין אפשרות להעביר פסולת ממדינה למדינה".
הטיפול בהריסות מבנים הוא מורכב: "אם יש בניין שקרס או שאנחנו הרסנו עם באגר, זה נעשה באופן ידני והעניין יחסית קל. יש כלים הנדסיים שיודעים לבצע הפרדת החומרים. זה אומר טיפול בבטון לחוד, בברזל לחוד ובשאר החומרים גם כן לחוד. עובדים עם מגרסה, עם מגנט ענק שיודע להוציא את הברזל ואת הבטון גורסים למצע ב לתשתיות. יותר מסובך, זה לבצע עבודות פינוי בבניין שנפגע מטיל. צריך לבדוק שאין בו סיכונים כמו חלקים נפיצים מהטיל, חיבורי גז, חשמל וסיכונים אחרים. עד שלא מוצאים את אלה ומפנים אותם, יש חשש להתחיל לבצע את העבודה".
הטיפול בהריסות רצועת עזה צפוי להיות שונה במספר מובנים: האפשרות היחידה היא להקים אתרים בתוך שטחי הרצועה ולבצע את הטיפול, המיון והמחזור בסמוך להריסות. "הוצאה והבאה לארץ בלתי אפשרית. אני מעריכה כי הטיפול בהריסות שברצועה ימשך בין 8 ל-10 שנים. זו הערכה גסה כי אנחנו לא חשופים למימד הריסות ולנתונים הרשמיים וזה לא רציני להעריך על סמך הערכות. יחד עם זאת על פי הפרסומים, מדובר בהערכה גסה ב-40 מיליון טון של שברי בתים והריסות", הסבירה כראדי.
בחברה ערוכים במידת הצורך גם אפשרות של הקמת מפעל גריסה בתוך הרצועה ולבצע את הטיפול הנדרש בהריסות שם. הדבר כרוך בין היתר באפשרויות הגישה לאתר כזה, שאמור להיות בשטח סטרילי מבחינה ביטחונית. גם אם זו תהיה האפשרות שתיבחר, הזמן שהפינוי יימשך צפוי להיות ארוך: "זה יארך שנים רבות, גם אם יעבדו במשמרות יום ולילה".
התרעות פיקוד העורף