מרבית הכורדים בסוריה הם במקור כורדים מטורקיה, שחצו את הגבול במהלך אירועים שונים במאה ה-20. הם מרוכזים בשלושה מרכזים עיקריים בסוריה: בצפון, באזור ג'זירה; במרכז, באזור נהר הפרת ליד העיר כובאני; ובמערב, באזור אפרין. כל האזורים הללו נמצאים לאורך הגבול בין סוריה לטורקיה. בנוסף, ישנן קהילות כורדיות גדולות בערים חלב ודמשק, במרכז סוריה.
הכורדים הם המיעוט הגדול ביותר בסוריה, וההחלטה שלהם להיכנס ככוח צבאי לתוך צבא סוריה היא מהלך דרמטי. כרגע הכורדים מוותרים על אוטונומיה בצפון סוריה, ובתמורה יקבלו אוטונומיה תרבותית. הכורדים בסוריה ניהלו בעבר מערכות יחסים עם ארה"ב, ועל פי דיווחים זרים גם עם ישראל.
עדיין מוקדם לדעת כיצד החבל הכורדי יתעצב בתוך סוריה שתחת שלטון אל-ג'ולאני. מבחינת ההנהגה הסורית, שילוב הכורדים בצבא הוא עניין משמעותי בבניין הכוח הצבאי שלהם. אבל זה המהלך הדרמטי של טורקיה באזור עד עתה.
המהלך בצפון סוריה הוא סטירה אסטרטגית לישראל. במערכת הביטחון ובקהילה האקדמית סבורים כי חוסר התפקוד האסטרטגי של הממשלה מוביל את ישראל להתמודד עם תכתיבים שמכתיבות לה ארה"ב, אבל גם בעלות עניין באזור, כאלה שהאינטרס שלהן רחוק מלפגוש את האינטרס הישראלי. ישראל פתוחה בשבע חזיתות. טורקיה מוגדרת כרגע על ידי מערכת הביטחון לא כמדינת אויב, אלא כמדינה בסכסוך.
מזירה לזירה: צה"ל נדרש למתוח את הכוחות
העניין הוא שצה"ל נדרש, בגלל חוסר היכולת המדינית, לרוץ מזירה לזירה. אתמול (רביעי) פרסם צה"ל כי כוחות גולני שפועלים ברכס הבופור וברכס עלי טאהר השמידו יותר מ-400 תשתיות טרור ואמצעי לחימה רבים, ביניהם טילי נ"ט, טילי נ"מ, מטענים, נשקים מסוג קלצ'ניקוב ופצצות מרגמה.
"צה"ל לא יאפשר לארגון הטרור חיזבאללה לפגוע באזרחי מדינת ישראל ובכוחותיו, וימשיך לפעול להסרת איומים ולהיות מחויב להסכם הפסקת האש", אמרו אתמול בצה"ל. אבל בינתיים בצה"ל מבינים כי הם יידרשו לפעול בעצימות גבוהה יחסית בלבנון בחודשים הקרובים ואף מעבר לכך.
עכשיו בצה"ל שוברים את הראש מהיכן להביא חטיבה סדירה נוספת לאיו"ש בעקבות המתיחות שנוצרה בשטח. בצה"ל מזהים את התחממות הרחוב הפלסטיני ואת ההבנה שבקרוב עשויה לפרוץ התלקחות בשטח.
בשל המחסור במהלכים מדיניים וחוסר אופק אסטרטגי, צה"ל נדרש להיכנס לחלל בשטח, והפתרון כרגע הוא הצפה של המרחב בכוחות צבא. רק שהבעיה היא שגם הכוח הצבאי בסוף מוגבל.
התרעות פיקוד העורף