השבוע שלח הנשיא טראמפ לקונגרס את הסכם הגרעין האזרחי עם סעודיה, תוך שהוא חוזר ומדגיש כי ההסכם ייכנס לתוקף רק אם הממלכה תנרמל את יחסיה עם ישראל. מריאד השיבו מיד ובחדות: אין נורמליזציה בלי מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67’ ומזרח ירושלים כבירתה.
תוכנית הגרעין היא חלק מהשותפות בין ריאד לוושינגטון ואין לקשור אותה לישראל, ועם ממשלת נתניהו הנוכחית הנושא כלל אינו על השולחן. הסעודים אף הודיעו שיעדיפו להמתין ולראות איזו ממשלה תקום בישראל.
התשובה הזאת מלמדת שני דברים. ראשית, סעודיה אינה נכנעת לתכתיבים. התנאי האמריקאי לא הופיע בהסכם החתום עצמו - הוא נוסף בדיעבד, יום לאחר החתימה, בעקבות זעקה ישראלית. ריאד ראתה בו בדיוק את מה שהוא: מנוף מאולתר, לא מדיניות. נכונותה לומר “לא" בפומבי לנשיא האמריקאי מעידה על הערכתה את מעמדו. ההסתבכות באיראן, שסעודיה ואחרים שילמו ומשלמים עליה מחיר יקר, החלישה את מעמד טראמפ באזור - והסעודים קוראים היטב את המפה.
שנית, המלחמה לא ריככה את עמדת ריאד - היא הקשיחה אותה. בעבר יכלה סעודיה להסתפק בהצהרה, באופק, ב"נתיב בלתי הפיך". היום היא דורשת את המלוא. ובמילים אחרות: היא מבקשת להכריע מדינית את ממשלת נתניהו בשל המלחמה שאין לה סוף. משמעות המהלך היא חיזוק ישיר של הרשות הפלסטינית - ובעקיפין, ניצחון לחמאס. סינוואר יצא לשבעה באוקטובר, בין היתר, כדי לסכל את הנורמליזציה הסעודית. שלוש שנים אחר כך, היעד הזה הושג במלואו.
וכאן טמונה האירוניה החמורה מכול. ההסכם כבר בקונגרס, והוא ייכנס לתוקף בתוך 90 ימי מושב אלא אם שני הבתים יעבירו החלטות התנגדות. ההסכם אינו אוסר על העשרת אורניום או על עיבוד פסולת גרעינית - בניגוד ל"תקן הזהב" שאיחוד האמירויות קיבל על עצמו ב-2009. כלומר ייתכן מאוד שישראל תקבל את הגרוע משני העולמות: תוכנית גרעין סעודית שמתקדמת עם פתח להעשרה, בלי נורמליזציה, ובלי המנוף שהיה אמור לחייב אותה ועם העובדה שהקונגרס כבר לא סופר אותה.
זהו מאזן שלוש שנות מלחמה. לא שינוי אסטרטגי במעמדה של ישראל, אלא היפוכו: בידוד מדיני עמוק, ידידה בבית הלבן שנחלש, חמאס וחיזבאללה שמשקמים את עצמם, וחזית ערבית שהתאחדה סביב תנאי נוקשה מזה שהציבה לפני המלחמה. הישגים טקטיים מרשימים הצטברו לכישלון אסטרטגי מוחלט.
השורה התחתונה אינה על סעודיה. היא על ישראל. ריאד ניסחה, במפורש ובלי כחל וסרק, את המחיר של המשך המלחמה בלי אופק מדיני - והמחיר הזה נגבה מאיתנו כבר עכשיו, בשטר שהולך ומתייקר. מי שסבור שאפשר להמשיך ולנצח בשדה הקרב בלי לשלם דבר בשדה המדיני, קיבל השבוע את התשובה - לא מאויב, אלא מבן ברית פוטנציאלי שוויתר עלינו.
התרעות פיקוד העורף