מאז חודש מרץ, שהיה חודש שיא באירועי אלימות של מתנחלים, נרשמה עד יולי ירידה במספר התקריות ובמספר האירועים החמורים, ובאותם חודשים חלה עלייה במספר המעצרים, כך מסר גורם מדיני בכיר. התופעה עדיין קיימת וגורמת לישראל נזק מדיני, ובתקופה האחרונה נעשים מאמצים להגביר את האכיפה ולהציג אותה כלפי חוץ, על רקע הביקורת הבינלאומית בנושא.
הנתונים אינם כוללים את המספר המוחלט של האירועים או המעצרים, אך מצביעים על שינוי במגמה מאז מרץ. אותו חודש, שבו פרצה "שאגת הארי", היה חודש השיא. ממרץ ועד יולי ירד מספר התקריות והאירועים החמורים, בעוד מספר המעצרים עלה.
התופעה לא נעלמה והטיפול בה נמשך בהתאם להחלטות שהתקבלו בקבינט. בשטח תוגברו כוחות וננקטים צעדים נוספים הקשורים לטיפול באירועים. העלייה במספר המעצרים נרשמה לאורך אותם חודשים שבהם ירד מספר התקריות.
בישראל אומרים כי לאירועים יש גם השלכות מדיניות. הם גורמים לישראל נזק בזירה הבינלאומית בשעה שסוגיית ההתנחלויות והמתרחש ביהודה ושומרון עומדות ממילא במרכזו של עימות חריף עם כמה ממדינות אירופה.
פרסום התיעוד מאפשר למשרד החוץ להציג בפני קהל בחו"ל את פעולות הרשויות נגד ישראלים המעורבים באירועים אלימים. המעצרים וההליכים המשפטיים מקבלים כך חשיפה גם בזירה הבינלאומית, שבה אירועי האלימות הם מוקד קבוע לביקורת על ישראל.
הטיפול באלימות מתרחש בזמן שהמחלוקת עם מדינות באירופה סביב ההתנחלויות עצמן מחריפה. מדינות באירופה מגדירות את ההתיישבות הישראלית כבלתי חוקית, בעוד העמדה הישראלית שונה. המחלוקת עומדת גם ברקע לצעדים בתחום הסחר במוצרים מההתנחלויות. הולנד, ספרד ואירלנד כבר נקטו צעדים בנושא, וגם בבריטניה נשקל מהלך דומה.
בישראל מבחינים בין הוויכוח על חוקיות ההתיישבות לבין הטיפול באירועי האלימות. ישראל דוחה את העמדה האירופית בסוגיית ההתיישבות, אך האכיפה נגד ישראלים המעורבים באלימות נמשכת. היא כוללת מעצרים ועיבוי כוחות, ובתקופה האחרונה ניתן לפעולות האלה ביטוי גדול יותר גם כלפי חוץ.
הירידה שנרשמה מאז מרץ נמשכה עד יולי, ובאותה תקופה עלה מספר המעצרים. האירועים לא נפסקו, וגם הנזק המדיני שנלווה אליהם נותר חלק מההתמודדות של ישראל עם הביקורת על המתרחש ביהודה ושומרון.
התרעות פיקוד העורף