כ"ץ דיבר אתמול לקראת השנה החדשה עם עובדי משרד הביטחון: "יש סימנים שאנחנו רואים שמעידים כי הלחץ הכלכלי הכבד שבו איראן נתונה והחשש מהתקוממות ומנפילת המשטר עלולים לדחוף אותם לצעדי ייאוש. תקיפה איראנית על ישראל תשחרר אותנו מכל מגבלה, נכה בכל התשתיות - כולל תשתיות האנרגיה - ונחזיר את איראן לתקופת האבן והחושך".
במערכת הביטחון אומרים כי הפעולה הכלכלית שנוקטת ארצות הברית מול איראן מראה סימנים חיוביים. "בסוף צריך לזכור כי ברית המועצות הגדולה התפרקה לא בגלל המלחמה. אלא בגלל הקריסה הכלכלית. אנחנו רואים באיראן את ההתדרדרות הכלכלית" אומר גורם צבאי.
במערכת הביטחון אומנם מעודדים מההצלחה של המהלך שמבוצע מול איראן על ידי האמריקאים, אבל אם בסופו של יום המשטר האיראני יתקפל השאלה היא איך הוא יתקפל מול ארה"ב. כאן יכולים להיות לפחות שניים או שלושה תרחישים. התרחיש אחד הוא שהאיראנים יוותרו על הכל: על הורמוז ועל הגרעין. זה מעולה לארה"ב ולישראל.
אבל יכול להיות תרחיש שבו האיראנים יוותרו באמת על הורמוז יחלצו הסכם הפסקת אש מול האמריקאים וישארו עם הגרעין "בכיס". תרחיש כזה הוא בעייתי לישראל. הוא שומט את הלגיטימציה של ישראל מהעולם ובמיוחד מארה"ב לתקוף. גורם צבאי מתייחס לתרחיש כזה ואומר כי "כמובן במקרה של איום קיומי ממשי על ישראל, על צה"ל לפעול מול איראן כדי להשמיד את האיום גם אם לא יהיה לגיטימציה בינ"ל".
כאן צריך לדרוש משר הביטחון לא לשגר איומים על ימין ועל שמאל לאיראן. ההנהגה הביטחונית והמדינית חייבות לקבוע מתי איראן עוברת לשלב שבו עומד להיות לה יכולת לסכן באיום קיומי את ישראל. היקף הטילים הבליסטיים שהם יצברו? חידוש פעילות הצנטריפוגות? המרת האורניום?
זה נכון כבר עכשיו לא רק לעקוב אחר האיום הקיומי אלא לצייר את הקווים האדומים ולהציג אותם קודם כל בפני השותפים האמריקאים. אבל גם מול הקהילה הבינ"ל חשוב לנצל את המומנט החיובי בלחץ הכלכלי והקיומי שמפעילה ארה"ב על איראן כדי לשים את הצרכים הבטחוניים של ישראל במרכז.
התרעות פיקוד העורף