על פי המקור, ישראל עוקבת אחר מה שהגדיר כניסיונות איראניים להקדים מתקפה אפשרית באמצעות האצת פעילותה בתחום הגרעין. הוא הוסיף כי אם איראן תחצה את "הקווים האדומים", ישראל תפעל פעם נוספת נגד מתקני הגרעין שלה, "בהשתתפות ארצות הברית או בלעדיה". המקור לא פירט מהם אותם קווים אדומים.
המקור הישראלי הביע גם פסימיות עמוקה באשר למסלול הדיפלומטי, וטען כי בירושלים "לא רואים סיכוי אמיתי" להשגת הסכם בין וושינגטון לטהרן. בדיווח נוסף מאותו רצף מבזקים טען המקור כי הסנקציות והלחץ הכלכלי האמריקני משפיעים במידה ניכרת על איראן, וכי ההערכה בישראל היא שוושינגטון מבקשת להביא לסיום העימות באמצעות הסדר מדיני, או באמצעות מהלך צבאי מכריע. המקור אף טען כי מבחינת ישראל, החלפת המשטר בטהרן היא הערובה האפקטיבית ביותר לכך שאיראן לא תהפוך למדינה גרעינית. מדובר בעמדות שיוחסו למקור ישראלי אנונימי ולא בהודעה רשמית של ממשלת ישראל.
הפעילות בהר המכוש
"הר המכוש", שוכן כשני קילומטרים ממתחם נתנז וכ-220 קילומטרים מדרום לטהרן. מדובר במערכת מנהרות שנחפרה עמוק בתוך ההר, לפי הערכות בעומק של כמאה מטרים, ואשר נועדה להגן על תשתיות רגישות מפני תקיפות אוויריות. איראן טענה בעבר כי המתחם נועד לפעילות הקשורה לייצור ולהרכבה של צנטריפוגות.
תצלומי לוויין שניתחו בחודשים האחרונים מכוני מחקר אמריקניים אכן מצביעים על האצה בעבודות במקום. המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, CSIS, דיווח בספטמבר על פעילות בנייה נרחבת ועל חיזוק הכניסות למנהרות. עם זאת, חוקרי המרכז הדגישו כי תצלומי הלוויין אינם מאפשרים לאשר את הטענה הישראלית שלפיה איראן כבר העבירה צנטריפוגות למתחם, ואף העריכו כי אין כרגע ראיות לכך שמתבצעת בו העשרת אורניום.
גם המכון למדע ולביטחון בינלאומי זיהה אמצעי מיגון חדשים, ובהם חסימות עפר ותוספת שכבות אדמה מעל פתחי המנהרות. החוקרים העריכו כי הצעדים נועדו להקשות על תקיפה או חדירה למתחם, אך ציינו שהגישה המוגבלת אליו עשויה להעיד שהוא עדיין אינו משמש לפעילות שוטפת.
התרעות פיקוד העורף