לפי הדיווח, שצוטט בהרחבה גם ברשת "אל־ג'דיד", המוקד המבצעי של צה"ל זז כעת לעבר ג'בל א־ריחאן והג'בל א־רפיע. גורמים בלבנון מעריכים כי אזורים אלה, הנחשבים למעוזים אסטרטגיים של חיזבאללה וכוללים מחסנים, חדרי מבצעים ואולי אף את מתקן המנהרות התת־קרקעי המבוצר "עימאד 4", סומנו כיעד הבא. על פי הניתוח הלבנוני, ישראל שואפת לפתוח מערכה בבקאע המערבי, בג'בל א־ריחאן ובאיקלים א־תופאח כדי להשתלט על הרכסים השולטים, ליצור מציאות ביטחונית חדשה ולכפות תנאי משא ומתן שיכללו פירוז מוחלט של מרחבים אלה מנשק.
מקור ביטחוני ישראלי, שצוטט ב"א־נהאר", הבהיר כי חיזבאללה נחלש באופן משמעותי בהשוואה למצבו בעבר, וכי הארגון עבר שינוי מבני מכוח צבאי סדיר למערך מבוזר של חוליות קטנות הפועלות בעיקר מצפון לנהר הליטאני. המקור ציין כי מרחב א־נבטיה הפך לקו מגע, וכי חולשתו של הארגון מעמיקה את תלותו בסיוע איראני ישיר לצורך שיקום כוחו. ברקע הדברים, המשא ומתן המדיני בין ישראל ללבנון נקלע להקפאה ממושכת, וראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, מנסה לרתום את הממשל האמריקני ואת סעודיה לבלימת ההידרדרות, לקראת פגישתו המתוכננת בוושינגטון עם מזכיר המדינה מרקו רוביו.
במקביל, התבטאויות של פעילי חיזבאללה על אודות קיומם של מתקנים צבאיים תת־קרקעיים עצומים באזור עלי א־טאהר הציתו פאניקה רבתי בקרב תושבי הכפרים, אשר מיהרו לדרוש מהצבא הלבנוני וממנגנוני הפיקוח הבינלאומיים להזים את הטענות מחשש להפצצות ישראליות כבדות. בדיווח של "נידאא אל־וטן" נחשף עוד כי משלחת מומחים מ"מדינה באזור" סיירה לאחרונה בחשאי באזור רכס הרי הלבנון המזרחי תחת כיסוי דיפלומטי. על פי ההערכות, אותה מדינה עשויה לקבל על עצמה תפקיד בפירוק שרידי מערך הטילים המדויקים שנותרו ברשות חיזבאללה, אם וכאשר יושג הסדר פוליטי שימנע התלקחות כוללת.
התרעות פיקוד העורף