חוות הדעת המשפטית של מערכת הביטחון מקדישה חלק נרחב למחיר שממשיך לשלם מערך המילואים. ההחלטה, נכתב בה, מעוררת "קשיים משמעותיים ביותר בהיבטי שוויון", שכן הנטל על המשרתים בפועל ממשיך לגדול בשעה שהמדינה אינה עומדת בחובתה לגיוס שוויוני מכל חלקי האוכלוסייה.
סוגיית גיוס החרדים תופסת מקום מרכזי גם בהסבר לצורך המתמשך באנשי המילואים. לפי עמדת צה"ל, הרחבת מערך המילואים אינה יכולה להחליף את מיצוי כוח האדם בשירות הסדיר, שלו "השפעה דרמטית" על בניין הכוח. צווי התייצבות נשלחו לחייבי גיוס מקרב הציבור החרדי וצה"ל הגביר את האכיפה נגד משתמטים, אך הפער בחלוקת הנטל נותר בעינו. למרות זאת, עמדת גורמי הביטחון היא שהמצב הביטחוני וצרכי צה"ל אינם מאפשרים בשלב זה להפסיק את גיוס המילואים בצו 8.
בדברי ההסבר מנמק משרד הביטחון את הארכת הצו בהמשך האיומים, בפעילות צה"ל בגזרות השונות ובצרכים המבצעיים. במהלך השנה השתנה היקף מסגרת הקריאה כמה פעמים. ב-24 במרץ אושרה, על רקע מבצע "שאגת הארי" והפעילות נגד חיזבאללה ובגזרות נוספות, מסגרת של עד 400 אלף חיילי מילואים עד 31 במאי.
ב-26 ביולי אושרה מסגרת של עד 240 אלף, שתוקפה עד היום, 30 בספטמבר. ההצעה שמאשרים השרים כעת תאפשר עד 30 בנובמבר לקרוא לעד 200 אלף חיילי מילואים - הפחתה של 40 אלף לעומת המסגרת שפוקעת היום.
מסגרת הקריאה של 200 אלף אינה מספר חיילי המילואים שיוכלו להיות מגויסים בעת ובעונה אחת, אלא המספר המרבי של חיילים שניתן יהיה לקרוא להם מכוח הצו לאורך התקופה. ככלל, חייל ששוחרר ונקרא פעם נוספת ייספר כקריאה נוספת, בכפוף לחריגים שנקבעו בצו. כל גיוס יבוצע לאחר מיצוי סדר הכוחות הסדיר ובאישור פרטני של ראש חטיבת המבצעים או ראש תחום גיוס וכוננות בחטיבה.
כמעט שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר, הקריאה החריגה בצו 8 עדיין נדרשת, לפי משרד הביטחון, משום שמגבלות השירות הקבועות בחוק אינן מאפשרות להחזיק את סדר הכוחות הנדרש לאורך זמן.
מספר ימי המילואים המרבי בשלוש שנים עומד במצב החוקי הרגיל על 54 ימים לחוגרים, 70 למפקדים ו-84 לקצינים, ותעסוקה מבצעית אפשרית אחת לשלוש שנים לתקופה של עד 25 ימים. הצרכים הביטחוניים, נכתב בהצעה, מחייבים להחזיק סדר כוחות משמעותי בגזרות השונות לפרקי זמן ארוכים בהרבה, ומכאן הצורך המתמשך בקריאה לשירות מכוח צו 8.
בהצעה מפורטים גם הצעדים שנעשו להגדלת כוח האדם הזמין לצה"ל ולהפחתת העומס. עשרות אלפי אנשי מילואים הוחזרו ממאגרים ליחידות, בוטל פטור ממילואים לאלפי חיילים, ובמקצועות ובמערכים חיוניים מסוימים הועלה גיל הפטור ממילואים ל-49. ביולי נקבע בהוראת שעה כי שירות החובה יישאר בן 32 חודשים ולא יקוצר ל-30 בשלוש השנים הקרובות. מערכת הביטחון ביקשה במקור להאריך את שירות הגברים ל-36 חודשים, והכנסת אישרה רק חלק מהמהלך.
לפי הנתונים שצורפו להצעה, העלות הכוללת של ימי המילואים שבוצעו מכוח צווי 8 מינואר ועד אוגוסט השנה עמדה על 26.7 מיליארד שקל, והעלות הממוצעת של יום מילואים בצו 8 מוערכת בכ-1,000 שקל. אומדן העלות של ההארכה המוצעת מבוסס על היקף ימי המילואים הממוצע מינואר עד ספטמבר: אם היקף זה יישמר גם באוקטובר ובנובמבר, העלות המוערכת של החודשיים הנוספים היא כ-6.6 מיליארד שקל.
ההחלטה הנוספת שמובאת לאישור השרים היא הארכת ההכרזה לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. ההכרזה הנוכחית פוקעת היום, 30 בספטמבר, והממשלה מבקשת להאריך אותה עד 30 בנובמבר. משמעות ההארכה היא המשך ההסדרים המיוחדים שנקבעו בתקופת המלחמה בנוגע לכליאת לב"חים, ובהם משך הזמן להוצאת צו כליאה קבוע, האפשרות למנוע מפגש עם עורך דין ומועדי הביקורת השיפוטית.
הפסקת האש נחתמה באוקטובר 2025 והתמרון העצים ברצועת עזה נעצר, אך לפי משרד הביטחון הנסיבות בשטח עדיין מצדיקות את הארכת ההכרזה. כוחות צה"ל נמצאים בשטח אויב, מתקיים חיכוך בגזרות השונות ועשרות חשודים במעורבות בטרור ממשיכים להיעצר. אלפי לב"חים עדיין מוחזקים, ובהם כלואים שטרם הוצא בעניינם צו כליאה קבוע וכאלה שנמנע מהם מפגש עם עורך דין.
בחוות הדעת המשפטית נכתב כי הארכה חוזרת ונשנית של ההכרזה "אינה דבר של מה בכך". מספר העצורים החדשים ירד, הפסקת האש כבר נכנסה לתוקף ולא מוחזקים עוד חטופים בידי ארגוני הטרור ברצועת עזה. גורמי הביטחון טוענים מנגד כי צה"ל עדיין פועל בכמה חזיתות וכי חלק מהעצורים עוברים חקירות מורכבות, שבמהלכן נדרש לעיתים למנוע מהם מפגש עם עורך דין.
אם ההכרזה תפקע, החלטות קיימות על מניעת מפגש עם עורך דין יפקעו מיד. במקרים מסוימים יהיה צורך להוציא צו כליאה קבוע ולהביא את הכלוא לביקורת שיפוטית עוד לפני שהחקירה הסתיימה וגובשה התשתית העובדתית הנדרשת. על רקע זה נקבע בחוות הדעת כי למרות הקושי בהארכה נוספת, אין מניעה משפטית לאשרה.
ההסדרים הנהוגים כיום כבר מצומצמים מאלה שחלו בשלבים מוקדמים יותר של המלחמה. בתיקון האחרון להוראת השעה, שנכנס לתוקף ב-1 ביולי, נקבע כי צו כליאה קבוע ללב"ח ייחתם בתוך עד 18 ימים מיום כליאתו, ובעניינו של קטין בתוך עשרה ימים. המועדים לביקורת השיפוטית קוצרו בשבעה ימים, וגם התקופות המרביות למניעת מפגש עם עורך דין קוצרו.
משרד הביטחון מדגיש כי אלה מועדים מרביים וכי בפועל נעשה ניסיון לקצרם בהתאם למצב הביטחוני ולמספר הכלואים החדשים. שתי ההחלטות מתקבלות בתקופת בחירות, שבה חלה על הממשלה חובת איפוק וריסון מוגברת. חוות הדעת המשפטיות קובעות כי מדובר בהחלטות ביטחוניות דחופות ומוגבלות בזמן, הנדרשות משום ששני ההסדרים הקיימים פוקעים היום, 30 בספטמבר, ולכן אין מניעה משפטית לאשרן בתקופת הבחירות.
התרעות פיקוד העורף