בצה"ל מציינים כי הגנת שמי המדינה מתבססת על תמונת מצב אווירית רציפה, כוחות הנמצאים בכוננות ויכולת להזניק ולהפעיל כלי טיס בפרקי זמן קצרים. כחלק מכך מתורגלים באופן שוטף תרחישים שונים, במטרה לאפשר זיהוי מוקדם, סגירת מעגלים מהירה וקבלת החלטות בזמן אמת.
על פי גורמים צבאיים, אחד המענים המתורגלים הוא פקודה ייעודית שתכליתה להתמודד עם אירועים חריגים הנוגעים למטוסים אזרחיים העושים את דרכם לישראל, ובין היתר למנוע אפשרות של אירוע פח"ע אווירי.
הפקודה יכולה להיות מופעלת במגוון תרחישים, בהם מטוס שסוטה מנתיב הטיסה המתוכנן, מטוס שאינו משיב לקריאות בקשר, מטוס המשדר אות מצוקה, תקלה טכנית במטוס או אירוע רפואי של אחד הנוסעים המחייב נחיתת חירום.
על פי גורמים בצה"ל, עם הפעלת הפקודה מתבצעות פעולות להגנת המרחב האווירי, ובמידת הצורך נסגר המרחב האווירי הישראלי ומוזנקים מטוסי קרב לצורך זיהוי וליווי המטוס האזרחי. במקביל מתבצעת הערכת מצב רציפה עד להבנת נסיבות האירוע והסרת החשש.
בחיל האוויר מתרגלים את הפקודה באופן שוטף, בדגש על סגירת מעגלים בפרקי זמן קצרים וקבלת החלטות מהירה. הכוחות הרלוונטיים נדרשים לדעת לעבור בתוך זמן קצר מזיהוי חריגה או סימן מחשיד להבנת תמונת המצב ולהפעלת המענה המתאים.
בצה"ל אומרים כי חשוב לציין שהפעלת הפקודה אינה מעידה בהכרח על חשד לאירוע ביטחוני. היא מופעלת מעת לעת גם בעקבות תקלות טכניות, בעיות תקשורת, סטייה מנתיב או טעויות אנוש של צוותי מטוסים העושים את דרכם לישראל. מבחינת חיל האוויר, כל אירוע חריג נבחן ומטופל עד להסרת החשש והשלמת בירור תמונת המצב.
"חיל האוויר ערוך בכל עת להגנת שמי המדינה וגבולותיה מפני מגוון איומים, בשגרה ובחירום. הכוחות נמצאים בכוננות מתמדת ופועלים לשמירת חופש הפעולה והביטחון במרחב האווירי, תוך יכולת לעבור במהירות משגרה למענה מבצעי בהתאם להתפתחות האיום", אומרים בצה"ל.
התרעות פיקוד העורף