לטענת אריה עמידרור, פרסום שמו כקצין במערך המודיעין חושף אותו לסיכונים ביטחוניים ולפגיעה בפרטיות.
בפסק הדין נכתב: "הערכים המתנגשים במקרה דנן הם בעיקר ביטחון המדינה, ביטחונו האישי ופרטיותו של המערער מצד אחד, ועקרון פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת ואמון הציבור מצד שני. צו איסור הפרסום ניתן מלכתחילה לאור עמדת גורמי הביטחון בתחילת ההליך ולפיה על יסוד הוראות ופקודת הצבא, מטעמי ביטחון, חל איסור על פרסום הזהות והפרטים של בעלי תפקידים באגף המודיעין בצה"ל; בהמשך הדרך, הותירו גורמי הביטחון את הבקשה לפרסום שמו המלא של העותר לשיקול דעת בית המשפט; ובסופו של יום, ולאחר בחינה נוספת, הגיעו גורמי הביטחון למסקנה כי לא קיימת מניעה ביטחונית לכך ששמו של המערער יפורסם באופן המקשר אותו לתפקידו כקמ"ן אוגדת עזה בזמן אירועי שבעה באוקטובר".
עוד נכתב כי אין כל מניעה לפרסם את שמו ועל כן אין בסיס לאיסור הפרסום במישור הביטחוני ובמישור המשפטי. נכתב שגם גורמי הביטחון לא מצאו לנכון לטעון בפני בית המשפט כי קיימת מניעות ביטחונית מכך ששמו יפורסם באופן המקשר אותו לצה"ל ולתפקידו כקמ"ן אוגדת עזה בזמן אירועי שבעה באוקטובר.
עמידרור הבן ערער וטען כי ההחלטה המעודכנת בעניינו לא התקבלה על ידי הגורמים המוסמכים בצה"ל, שהם מחב"ם (מחלקת ביטחון מידע) ואמ"ץ (אגף מבצעים). עם זאת, ראש המחב"ם הסכים עם ההחלטה לפרסם את שמו, ועל כן עמידרור דרש שבית המשפט יחקור וידרוש מה הסיבה לשינוי בעמדת גורמי הביטחון, ואם ההחלטה החדשה אכן ניתנה על ידי הגורמים המוסמכים לכך. הוא גם ביקש שפרסום שמו יידחה עד לשחרורו מצה"ל, שיתרחש בסביבות חודש דצמבר השנה.
על פי תחקירי צה"ל, הוא אחד הדמויות המרכזיות שהתרשל באופן קיצוני בתפקידו ולא פעל למנוע את טבח שבעה באוקטובר. סא"ל עמידרור הצליח להביך את הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר ואת כל הצמרת הצבאית כאשר פעל למנוע את הדחתו מצה"ל, למרות קביעת הרמטכ"ל. לפני כשבועיים החליט ראש אכ"א, אלוף דדו בר כליפא, לסלק אותו משירות בצה"ל לאחר שהוועדה להתרת חוזים קיבלה את החלטת הרמטכ"ל על הדחתו.
שמו של סא"ל עמידרור עלה כמי שדחה בתוקף את תרחיש הפשיטה של חמאס, תוכנית "חומת יריחו", שהתממשה במלואה בבוקר המתקפה בשבעה באוקטובר. הוא גם סירב להקשיב לאזהרות התצפיתניות שדיווחו פעם אחר פעם על אימוני חמאס על הגדר.
למרות ניסיונותיה של נגדת ו' מיחידה 8200 באמ"ן להתריע בפני סא"ל עמידרור שהיא מזהה מוכנות לפשיטה אצל חמאס וכי מדובר בתוכנית אופרטיבית, קצין המודיעין של האוגדה זלזל בה ואמר לה שמדובר ב"תרחיש דמיוני לחלוטין". בסוף ספטמבר 2023, היא כבר הייתה נסערת, פנתה שוב למפקדים באוגדת עזה אחרי שזיהתה תכונה חריגה בחמאס, אולם סא"ל עמידרור אמר לה שתוכנית פשיטה אינה סבירה וקבע לקיים דיון בנושא אחרי סוכות. סא"ל עמידרור גם התעלם מאזהרות שהגיעו אליו מהתצפיתניות ששירתו באוגדה.
בפועל, למרות שעברו כמעט שלוש שנים מהטבח וכמעט שנה מהרגע שבו קיבל הרמטכ"ל החלטה לסלק אותו מצה"ל, הוא ממשיך לשרת ונושא תפקיד במערך הסייבר, מה שאפשר לו עד היום להסתתר מפני חשיפת שמו בציבור. גורמים בצה"ל אמרו כי כל מפקדיו של הקצין הודחו משירות צבאי. רבים בצה"ל סבורים כי הוא כשל כישלון חרוץ בהתנהלותו בימים שלפני שבעה באוקטובר ובמהלך שתי היממות שלפני הטבח. התנהלותו הרשלנית, על פי אותם גורמים בצה"ל, הייתה בין הגורמים לכישלונו של צה"ל למנוע או לשבש את ההתקפה הרצחנית של חמאס.
למרות זאת, סא"ל עמידרור התעקש להמשיך לשרת כדי למלא את הזכויות הפנסיוניות וניהל מאבק משפטי בצה"ל. במשך כשנתיים שימש סא"ל עמידרור כ"עציץ" בקריה. לדברי גורם צבאי, התפקיד שלו היה להגיע למשרד, לא לעשות כלום וללכת הביתה בסוף היום. ביקורת רבה עלתה על כך שצה"ל מאפשר לו ללבוש מדי צה"ל וכן לקבל את כל הזכויות כאיש קבע, כולל כלי רכב חדש לשימוש אישי.
התרעות פיקוד העורף