ד״ר אלעד משה טען: "הייתי מגדיר את מצב ישראל כך - עליונות צבאית משמעותית אך מציאות אסטרטגית רב זירתית בלתי מוכרעת. למשל, בעזה ישראל מחזיקה בשליטה טריטוריאלית רחבה אבל הסדר קבע ופירוק חמאס עוד לא הושגו. בלבנון חיזבאללה נחלש משמעותית אך ממשיך להיות איום והמאמצים לפרק אותו מנשקו רחוקים מהשלמה. בסוריה נותרת זירה של חיכוך עם פעילות ישראלית במיוחד עכשיו עם ה-70 ק"מ של סופה 53 שתהיה ציר ישראלי בתוך סוריה, כולם שואלים כולל באירופה ובארה"ב למה ישראל עושה את זה? התשובה היא שכנראה ישראל רוצה להישאר שם תקופה ארוכה. לסיום איראן נשארת מוקד האיום האסטרטגי המרכזי כאשר העימות הישיר דעך ביחס לשיאו אך טהרן פועלת לחיזוק השותפות באיזור, במיוחד עם החות'ים שהפכו להיות אימת התעבורה הימית בים האדום - כלומר סה"כ 50-50, אנחנו בתיקו".
גדי נס: "אחת הבעיות הגדולות שלנו זה האמריקאים שפינו את המפציצים שלהם מבריטניה - הם חוששים".
לגבי ארה"ב טען: "אני פעם כשהייתי ילד לימדו אותי שארה"ב זה אריה חזק וגדול שיכול לאכול את כולם, מה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה זה שלא כצעקתה - מה זה הדבר הזה? ממה אתם מפחדים? באנגליה ברחו כמו גנבים בלילה זו ארה"ב שמתגאה להיות מעצמה? זה לא מתאים ולדעתי כל מי שהיום כמו מצרים וישראל אומרים לעצמם 'רגע, אנחנו בשעת צרה נסמוך עליהם או שכדאי לקחת עוד אופציה?' מצרים כבר פנתה לסין ולאחרות, אמריקה מאבדת את המזרח התיכון לדעתי".
על המצב הביטחוני מול מצרים וההתחמשות שלה אמר: "היא לא סומכת היום על ישראל בגלל כל האימרות האחרונות שנשמעות כולל האמרה של סמוטריץ' שאם יהיה איום מסיני אז לא יהיה סיני. בנוסף, מצרים חתמה על הסכם עם טורקיה ששווה לכלום ושום דבר, גם בסעודיה הסכם מכה עם פקיסטן, טורקיה וסעודיה וכשתקפו את סעודיה הן לא באו לעזרתן אז הכל על נייר ולא יותר. רבות מהמדינות פונות לישראל בשקט, כולל מדינות שלא מקיימות עם ישראל יחסים, כי הם יודעים שמאיתנו יקבלו את הציוד הטוב ביותר ולכן אנחנו רואים שינוי מגמה של דרישות מישראל
התרעות פיקוד העורף