לדבריו, הנושא עלה גם בישיבת הקבינט. "ראש השב"כ דוד זיני דיבר על זה, והם מתכננים, מה שנקרא בשפה הביטחונית-מודיעינית, אירוע רב-זירתי של חטיפות חיילים בכל הזירות".
החשש המרכזי: חטיפת חיילים מעזה
בן מנחם טען כי רצועת עזה היא הזירה הרגישה ביותר בהקשר הזה, בין היתר בשל פריסת מוצבי צה"ל בשטח. "זה יותר מסוכן ברצועת עזה, כי שם המוצבים של צה"ל. יש לנו שם כמה עשרות מוצבים שהם חפורים או ניצבים בלב ההריסות", אמר. לדבריו, תנאי השטח עשויים לאפשר לחמאס להתקרב למוצבים באמצעות תשתיות תת-קרקעיות. "זה יותר קל לחמאס לחפור מנהרות בסתר ולנסות להגיע למוצבים האלה. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון".
בן מנחם הוסיף כי בחמאס רואים כיום בחטיפת חיילים כלי בעל ערך אסטרטגי, בין היתר בעקבות ניסיון הארגון מ-7 באוקטובר. "הם הגיעו למסקנה שנשק החטיפה הוא הישג אסטרטגי. חטיפות של חיילים יכולות להביא להם הישגים חשובים מאוד, לכופף את ישראל ברצועת עזה", אמר. לדבריו, חמאס עשוי לראות בחטיפה אמצעי להשגת כמה מטרות במקביל: יצירת קלפי מיקוח חדשים מול ישראל, הפעלת לחץ על צה"ל לסגת מהקו הצהוב לעבר הגבול הבינלאומי והבאת מדיניות החיסולים הממוקדים לסיומה.
חמאס מנצל את תקופת הביניים
לפי תמונת המודיעין המוצגת גם לדרג המדיני, חמאס מנצל את תקופת הביניים כדי לצבור כוח ואמצעי לחימה. בין היתר, מזוהה העברה של אמל"ח למרחבים אזרחיים.
בישראל מעריכים כי בחמאס מביאים בחשבון גם את לוח השנה הפוליטי. לפי ההערכה, בארגון סבורים כי בתקופה שעד הבחירות בישראל ובארצות הברית, מרחב הפעולה של ישראל מוגבל וכי היא לא תקבל בשלב הזה אור ירוק לחזרה למערכה רחבה ברצועה.
בהתאם לכך, במערכת הביטחון מזהים ניסיון של חמאס לנצל את הזמן לצבירת כוח ולהיערכות לאפשרות שהתנאים המדיניים ישתנו לאחר הבחירות. גורם המעורה בתמונת המודיעין אמר כי בחמאס מבינים שלאחר הבחירות עשוי להיווצר מצב שבו ישראל תקבל מרחב פעולה רחב יותר בעזה - ולכן הארגון נערך כבר כעת לאפשרות של חזרה ללחימה.
התמונה הזאת הוצגה גם בדיון הקבינט המדיני-ביטחוני שהתכנס ביום ראשון. לפי גורמים בקבינט, בסקירה שהציגו צה"ל ושב"כ נאמר כי חמאס עשוי לשוב ולהשתמש בתשתיות אזרחיות לצרכים צבאיים. גורמי הביטחון הבהירו לשרים כי אין מדובר בשיטת פעולה חדשה, אלא בחזרה לדפוס שהיה מוכר בעבר - וכי השימוש בתשתיות האלה עשוי לחזור ככל שהארגון ממשיך לשקם את יכולותיו.
הסימנים לשיקום חמאס ניכרים גם בפעילות המבצעית של השבועות האחרונים. צה"ל ושב"כ דיווחו שוב ושוב על חיסול פעילי חמאס שלדבריהם עסקו ב"שיקום יכולות הארגון" ובקידום מתווי טרור.
החשש אינו מוגבל לרצועת עזה
במסגרת הערכת המצב הוצגה תמונת המודיעין בגבולות ובמרחב הפנים, ופורטו המאמצים לשיפור ולחיזוק ההגנה הרב-זירתית, ללחימה בארגוני הטרור ולהתמודדות עם תופעת הפשיעה הלאומנית.
ראשי הארגונים סיכמו על שורת צעדים שנועדו למנף את היתרון היחסי של כל אחד מהגופים, במטרה להבטיח את קיומן התקין והבטוח של הבחירות הקרובות.
חופש הפעולה הישראלי תלוי גם בוושינגטון
חופש הפעולה הישראלי בעזה תלוי במידה רבה גם בעמדת הבית הלבן. ישראל ממשיכה לבצע פעולות נקודתיות ברצועה, אולם לפי הערכת המודיעין הישראלית, בחמאס סבורים כי חזרה למערכה רחבה בתקופה הנוכחית אינה צפויה ללא אור ירוק אמריקאי.
מנגד, אם חמאס ממשיך להתעצם בזמן שההסדר נבנה, נשחק בפועל אחד התנאים המרכזיים של אותו מתווה - פירוז הארגון. קושנר ואנשי מועצת השלום עוסקים כעת בקידום ההסדר ובהפעלת המנגנונים שנקבעו בו. מבחינת ישראל, השאלה המרכזית היא כמה חופש פעולה יישאר בידיה כל עוד מנגנון הפירוז טרם הושלם ובזמן שחמאס ממשיך לשקם את כוחו.
הפער הזה הופך משמעותי במיוחד נוכח ההערכות שלפיהן חמאס אינו מסתפק בשיקום אמצעי הלחימה שלו, אלא בוחן גם מהלכים שיכולים לשנות במהירות את המציאות ברצועה - ובראשם חטיפת חיילים. בישראל נדרשים אפוא להתמודד עם שני אינטרסים שמתנגשים זה בזה: מצד אחד, הרצון לשמור על ההסדר המדיני ועל התוכנית שמקדמת ארצות הברית; מצד שני, הצורך למנוע מחמאס לנצל את תקופת הביניים כדי לבנות מחדש יכולת שתאפשר לו לפתוח את הסבב הבא בתנאים נוחים יותר מבחינתו.
התרעות פיקוד העורף