אחת הטענות של תומכי נתניהו נוגעת לתפקוד של חיל האוויר בבוקר שבעה באוקטובר, כאשר מסוקי הקרב וגם מטוסי הקרב פעלו מעט מדי ומאוחר מדי. חיל האוויר בשעות הראשונות לא היה ערוך לעצור את ההתקפה. הוא היה חסר מוכנות לאירוע מסוג זה. לא היה לו סימון מטרות לבלימה. לא היו לו מספיק מסוקי תקיפה. הכטמ"מים שפעלו היו מוגבלים בכוח האש וביכולת לראות מספר רב של מטרות ניידות בו-זמנית.
כך נסגרו חטיבות שריון וטייסת מסוקי קרב, והכוונה הייתה לסגור טייסת נוספת במהלך 2025-2024. עוד נסגרו פלוגות של ההנדסה הקרבית ופלוגות מסייעות של השריון (פלוגות חי"ר קל תחת גדודי השריון - א"א).
בבוקר שבעה באוקטובר 2023, אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו התעורר משנתו למלחמה עצימה, שבה חמאס הפקיע את מערכי ההגנה של אוגדת עזה, גילו ראש הממשלה, הדרג המדיני והדרג הצבאי כי צה"ל חייב לפעול במהירות כדי לבצע שינוי בבניין הכוח של צה"ל.
לשם כך החליט ראש הממשלה לבנות תקציב בסך 350 מיליארד שקלים למשך עשור, שבאמצעותו צה"ל יבנה את כוחו. הרשימה כללה עוד חטיבות שריון, גדודי הנדסה, רכש תותחים, רכש ספינות מלחמה ורכש עבור חיל האוויר, ובכלל זה טייסות קרב, מטוסי תדלוק, מסוקי תובלה, וגם, בשלב מיידי, 12 מסוקי קרב מסוג אפאצ'י.
ההבנה הכוללת במערכת הביטחון היא שאם היו יותר מסוקי קרב בבוקר שבעה באוקטובר 2023, חלק מהטבח היה נמנע, והוא היה פחות רצחני וקטלני.
המאבק על רכש המסוקים
בחודש אפריל אישרה עקרונית ועדת שרים את רכש טייסות הקרב, המסוקים ומטוסי התדלוק. שר האוצר ואנשי משרדו לא אהבו את המהלך. הם חושבים שיש להשקיע את הכסף במקום אחר. מאז הם עשו הכל, על פי גורמים במשרד הביטחון ובמערכת הביטחון, כדי לסכל את רכש מסוקי הקרב בשלב הראשון.
אתמול בלילה היה המועד האחרון לחתימת הסכם הרכש. משרד הביטחון הצליח לבצע מהלך שבו הוא מפנה תקציב עתידי לצורך הרכש. אלא שאז גייסו סמוטריץ' ואנשי משרדו שפן מהכובע.
הם מיהרו ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, והסבירו לה כי מדובר בעסקת רכש חדשה, ולכן לא ניתן לאשר אותה שבועיים לפני הבחירות. היועצת השתכנעה ועצרה את הרכש.
המהלך הזה הוא אליבי לשבעה באוקטובר הבא. בפעם הבאה יוכלו לספר לציבור כי חיל האוויר שוב לא היה מוכן עם מספיק מסוקים, ומי שמנעה את הרכש היא לא אחרת מהיועצת המשפטית.
האירוע של רכש המסוקים מצביע על סדרי העדיפויות של הממשלה הנוכחית. אבל הבעיה היא לא רק בממשלה, שעושה כל מה שעולה לה בראש. הבעיה היא גם במפלגות האופוזיציה, שלא מצליחות לאתגר את הממשלה.
הלוחמים שמקבלים 691 שקל לחודש שירות
קצין בצה"ל אמר, על רקע ההתעניינות הטורקית, כי הטורקים נוהגים להזכיר כל הזמן שיש להם סדר כוחות ימי ואווירי עדיף על ישראל. אבל אז הוא הוסיף: "אחרי שלוש שנים של מלחמה העולם יודע כי לא כמות טנקים, ספינות קרב ומטוסים יכריעו את המלחמה, אלא הרוח של הלוחמים והחיילים היא שמכריעה מערכה".
הלוחמים שאלו, ובצדק רב, איך יכול להיות שאף אחד מהמועמדים לראשות הממשלה, ואף מפלגה שמעמידה את עצמה לבחירה, לא העלו את סוגיית התגמול ללוחמים.
"המשכורת הצבאית של לוחם היא 2,600 ש"ח בשנתיים הראשונות, ובשנה השלישית 3,200 ש"ח בחודש", אמר לוחם. מדובר בשכר שלא עודכן שנים.
רק כדי להבין, מספר הלוחמים בשירות סדיר בצה"ל הוא כמה עשרות אלפים בודדים בכל זמן נתון. בכל שנה משתחררים סדר גודל של כמה אלפים בודדים.
האם מדינת ישראל לא יכולה לעמוד בתקציב ההוקרה וההערכה ללוחמים שלה? העובדה כי אף מפלגה ואף מועמד לא ראו את הלוחמים ואת חיזוק צה"ל כחלק מהקמפיין מלמדת כי לפוליטיקאים מימין ומשמאל אין באמת מה להציע כדי לשנות את החברה הישראלית.
הרוח של הצבא תמשיך להתבסס על מיטב הנוער השקוף, שמגיע עם ערכים מבלי לקבל את ההוקרה הכל כך צודקת.
התרעות פיקוד העורף