הפרוטקשן של חמאס התפוצץ לו בפנים: הדרמה ברצועת עזה

על פי דיווחים שהתקבלו במתפ"ש, חמאס דורש מהסוחרים תשלום של כ-10,000 שקל עבור כל משאית סחורה הנכנסת לרצועה. בנוסף, הארגון מחייב אותם למכור כ-30% מהסחורה במזומן, בניסיון להשתלט על הכספים, לטענת הסוחרים. הדרישות מנוגדות להתחייבותם של הסוחרים שאושרו לפעול במנגנון לבצע ולקבל תשלומים באמצעות העברות בנקאיות בלבד. לפי הדיווחים, חמאס הרחיב את מנגנון הגבייה גם לסוחרי משנה ומתכוון להחילו בהמשך גם על מי שתייה.

מדובר במנגנון שמאפשר לחמאס לגבות כספים ישירות מהפעילות המסחרית ברצועה, גם כאשר הכנסת הסחורות עצמה מתבצעת במסגרת הסדרים מפוקחים. הדרישה למכירת חלק מהסחורה במזומן מעוררת במתפ"ש חשש מפני עקיפת מנגנון התשלומים הבנקאי והעברת כספים לשליטת הארגון. מבחינת ישראל, החשש אינו מסתכם בגביית הכספים מהסוחרים, אלא גם באפשרות שההכנסות ישמשו את חמאס להתעצמות כלכלית וצבאית.

האירוע שהוביל להפסקת התיאומים התרחש אתמול, כאשר לפי המידע שהגיע למתפ"ש, אנשי מנגנוני הביטחון של חמאס עצרו את בנו של אחד הסוחרים והעבירו אותו לכלא עבאס, לאחר שאביו סירב להיענות לדרישות התשלום. בעקבות המעצר והחשש לחייהם הודיעו הסוחרים כי החל מהיום יפסיקו לתאם הכנסת משאיות לרצועה.

המעצר, כפי שתואר בדיווחים שהגיעו למתפ"ש, ממחיש את האופן שבו מופעל לחץ על הסוחרים גם באמצעות בני משפחותיהם. הפסקת התיאומים אינה מוצגת במכתב כצעד שנקטה ישראל להגבלת הכנסת הסחורות, אלא כהחלטה של הסוחרים עצמם, בעקבות האיומים המופנים כלפיהם. בכך הופך מנגנון הגבייה של חמאס, לפי התיאור הישראלי, מגורם הפוגע בפעילותם של הסוחרים לגורם המשבש את פעילותו של ערוץ אספקה מרכזי לרצועה.

הנתון הזה מעניק להפסקת התיאומים משמעות רחבה יותר מסכסוך בין חמאס לסוחרים. כאשר כמחצית מתנועת המשאיות השבועית לרצועה מתבצעת באמצעות הסקטור הפרטי, הפסקת פעילותו עלולה ליצור פער ניכר בין היקף הסחורות המתוכנן לבין הכמות שתיכנס בפועל. במתפ"ש מבקשים להבהיר מראש כי קושי אפשרי בעמידה ביעד שנקבע בהסכם אינו נובע בהכרח מהגבלה ישראלית, אלא משיבוש פעילותם של הסוחרים בעקבות דרישות חמאס.

הלוי הטיל על חמאס את האחריות להשלכות המהלך וקרא לגורמים הבינלאומיים לפעול מיידית למניעת התערבות הארגון במנגנון הכנסת הסחורות וניצולו להתעצמות כלכלית וצבאית. במתפ"ש מעריכים כי חמאס ינסה לנצל את הפסקת הפעילות להפצת טענות על מחסור בסחורות ועל הפרת ההסכם מצד ישראל, תוך הסתרת חלקו בשיבוש האספקה.

הפנייה לשלושת הבכירים נועדה להביא את הסוגיה גם לפתחם של הגורמים הבינלאומיים המעורבים בהסדרים הנוגעים לרצועה. מעבר לדרישה לבלום את האיומים ואת גביית הכספים, ישראל מבקשת למנוע מצב שבו הפסקת פעילותם של הסוחרים תתורגם להאשמות נגדה בזירה הבינלאומית. בכך מבקש מתפ"ש להפריד בין האחריות להכנסת הסחורות לבין האחריות לשיבוש פעילותו של המנגנון המסחרי בתוך הרצועה.

לצד זאת, במתפ"ש מדגישים כי הכנסת הסיוע ההומניטרי באמצעות האו"ם, הארגונים הבינלאומיים והמדינות התורמות תימשך כסדרה, לרבות אספקה לקראת החורף. להערכת המתאם, הנתמכת לדבריו בבדיקות מקצועיות של האו"ם וגורמים בינלאומיים נוספים, כ-250 משאיות ביום באמצעות ערוצים אלה מספקות מענה לצרכים ההומניטריים של אוכלוסיית הרצועה.

ההבחנה בין שני ערוצי האספקה היא חלק מרכזי בעמדה שהציג מתפ"ש: בעוד פעילות הסוחרים הפרטיים נעצרת בעקבות האיומים המיוחסים לחמאס, ישראל מתכוונת להמשיך לאפשר את פעילותם של גופי הסיוע הבינלאומיים. עם זאת, ההערכה שלפיה 250 משאיות ביום מספקות מענה לצרכים ההומניטריים אינה משנה את העובדה שהפסקת פעילות הסקטור הפרטי עלולה לפגוע בהיקף הכולל של הסחורות הנכנסות לרצועה ולהקשות על העמידה ביעד של 600 משאיות ביום. בשלב זה לא נמסר מתי צפויים הסוחרים לחדש את התיאומים, והמשך פעילותו של הערוץ המסחרי תלוי, בין היתר, בהפסקת האיומים שעליהם דיווחו וביכולת להבטיח את פעילותם ללא התערבות חמאס.