בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים פותחים חשבונות השקעה ומסחר עצמאיים. הם נכנסים לשוק דרך אפליקציות, בוחרים מוצרים בעצמם, עוקבים אחרי התיק בזמן אמת ומתרגלים לבצע פעולות שבעבר עברו דרך סניף הבנק.
הביקוש לא ירד, הוא יצא מהסניף". בנוסף, בריטמן מצביע על העובדה שהכסף בתיקים המיועצים בבנקים דווקא טיפס לשיא של 485.6 מיליארד שקל. כלומר, פחות יועצים עובדים בתוך המערכת הבנקאית, אבל היקף הנכסים שמקבל ייעוץ לא התכווץ. "אם הביקוש לייעוץ היה מתייבש, זה הנתון הראשון שהיה אמור לרדת", אומר בריטמן. "הוא עלה. השאלה האמיתית מעולם לא הייתה אם יש ביקוש. השאלה היא איפה הוא מקבל מענה".
ואכן, לצד הבנקים, ענף ניהול התיקים צמח ב-2025 ב-18.5% והגיע ל-493 מיליארד שקל, המנוהלים בידי 131 חברות בעלות רישיון. "צמצום תקנים אצל מעסיק אחד, גדול ככל שיהיה, הוא החלטה על מבנה העלויות של אותו מעסיק. הוא לא מדד לכמות העבודה שקיימת בשוק", הוא אומר. "כשמעסיק אחד גדול מצמצם, המקצוע לא נעלם. הוא מתפזר. הוא מתפזר לבתי השקעות, לחברות ניהול תיקים, למשרדים עצמאיים של בעלי רישיון. הסניף הפסיק להיות המקום היחיד שבו יושב מי שמבין בשוק ההון".
בריטמן מכיר את השינוי גם מניסיון אישי. "עשר שנים הייתי בתוך בנק", הוא אומר. "הרישיון היה רשום על שמי, לא על שם הבנק. זה נשמע כמו פרט טכני, ובפועל זה ההבדל כולו. התקן נקבע על ידי המעסיק. הכישורים, ההסמכה והיכולת לעבוד מול לקוח נשארים אצל בעל המקצוע".
לכן, הוא מסכם, מי שמתלבט היום אם להיכנס למקצוע לא צריך לבחון רק את מספר התקנים בבנקים. התמונה הרחבה יותר כוללת את היקף הכסף המיועץ, את הצמיחה בניהול התיקים, את מספר החברות בעלות הרישיון ואת מאות אלפי החשבונות העצמאיים שנפתחו בשנים האחרונות ועשויים להפוך בהמשך ללקוחות פוטנציאליים ככל שהתיק יגדל וההחלטות יעשו מורכבות יותר. מבחינת בריטמן, אלה אינם סימנים לשוק שנעלם, אלא לשוק שמחפש אנשי מקצוע במקומות חדשים ובמודלים שונים.
"המקצוע לא נעלם", מסכם בריטמן. "מי שתופס את עצמו כבעל תפקיד בבנק, כל שינוי ארגוני שם נראה לו כמו סוף הדרך. מי שתופס את עצמו כבעל רישיון, רואה את אותו שינוי כמעבר בין כתובות בתוך שוק שגדל".
התרעות פיקוד העורף