אייל עופר: "השטות של מדינת ישראל שהיא מזינה את חמאס מזה 15 שנים בכל הטוב שבעולם והם הופכים את זה למשאבים נגדנו. זה לפעמים יותר מ-10,000, זה תלוי בסוג הסחורה והם מכריחים את הסוחרים לקבל תשלום במזומן כי חמאס יושב על כל כך הרבה מזומן שכדי להלבין אותם הם צריכים לקבל העברות בנקאיות ולתת את המזומן, הדרך שלהם לעודד את כלכלת המזומן היא לחייב את הסוחרים למכור רק במזומן ואז חמאס שהוא הבנק של עזה מלבין את הכסף ומבריח אותו מחוץ לרצועת עזה".
אריה מליניאק: "הלבנת כסף? מה זה? יש להם רשות מיסים?".
אייל עופר: "בוודאי, כבר ב-2011 פרסמתי מאמר יחד עם אבהוד יערי על הכספים שחמאס גובה. ישראל נמצאת בקשרים חלקים במתפ"ש עם סוחרי עזה ואין שום סיבה שזה יהיה, מה פתאום שגוף ממשלתי של ישראל ידאג לסוחרים פרטיים בישות מדינית עוינת זרה. כל הקונספט הזה שפתאום למתפ"ש חשוב להכניס סוחרים פרטיים לעבודה בעזה - יש את ארגוני האו"ם שמחייבים אותנו לדאוג שלא יהיה רעב בעזה, אז מה פתאום אכפת להם ולמה זה עסק של מדינת ישראל? התשובה היא שיש המון גופים כלכליים בישראל וברשות הפלסטינית שמרוויחים הרבה מאוד כספיים מאספקת כל המשאבים לעזה. מאיפה כל המלט לבניית המנהרות? יש כלכלה שלמה בישראל שמרוויחה מנושא הקהל השבוי בעזה, יש הרבה מאוד גופים כמו מגדלי הפירות שמשתמשים בעזה בשביל ויסות מחירי הפירות בישראל, כשיש עודפים בשוק הישראלי הם מרעיפים על עזה את עודפי הפירות בזול".
ליאת רון: "השאלה היא האם יש לנו או למישהו את היכולת להפסיק את הפרוטקשן, סחיטות חוואה?"
אייל עופר: "האם אנחנו השלטון של רצועת עזה? אם החמאס רוצח מישהו זה גם עסק שלנו? למה אנחנו חושבים שעזה, הבעיות האזרחיות שלה, למה הן בעיות של מדינת ישראל? אם מדובר בבעיה ביטחונית צה"ל יפעל אבל למה שנתעסק ביחסים שבין החמאס, לסוחרים ולאוכלוסיה ואז העולם מאשים אותנו".
התרעות פיקוד העורף