כל חמשת הטייסים סיימו את קורס הטיס לאחר תחילת המלחמה. הם הגיעו לטייסת במהלך השנתיים וחצי האחרונות. אחד מהם אומר בחיוך של גאווה ובביטחון: "אנחנו הטייסים הצעירים בטייסת, אבל כבר הגענו לשיא המבצעי. כבר תקפנו יותר מפעם אחת באיראן. חיל האוויר התאמן במשך עשרות שנים לתקיפה באיראן, ואנחנו, אחרי קורס הטיס, הגענו לטייסת ונדרשנו להכין את תוכניות התקיפה ולתקוף פעם אחר פעם באיראן. אני ביצעתי שבע תקיפות באיראן, כולל בטהרן", אומר אחד הטייסים.
"היו לנו שני אווירונים רזרביים למקרה של תקלה"
ביום ראשון יחגוג חיל האוויר 70 שנה להקמת טייסת 119, אחת הטייסות החשובות של חיל האוויר. היא הייתה ונשארה טייסת פורצת דרך בחיל האוויר, טייסת שלוחמי אוויר נאבקים ביניהם כדי להגיע ולשרת בה.
היום הטייסת יושבת זה כמה שנים בבסיס רמון בנגב ומטיסה את מטוסי הסופה, F-16I. אבל במרבית שנות פעילותה היא ישבה בבסיס תל נוף, ובמהלך מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה היא הטיסה את מטוסי הפאנטום, או בשמם העברי – הקורנס. הטייסת התמחתה בימי שגרה ביכולת איסוף מודיעין אווירי ופעלה כטייסת צילום, לצד יכולות התקיפה.
תא"ל אגוזי מספר על מבצע מוקד, המבצע שפתח את מלחמת ששת הימים, מהלך שנלמד עד היום, כמעט 60 שנה לאחר מכן. "הרביעייה הראשונה כללה אותי, את פריגת ועוד שני טייסים, ובהמשך שימשו חברי הרביעייה כמפקדי הטייסת ברצף".
לדברי פריגת ואגוזי, בתחילת מבצע "מוקד" היו בטייסת יותר מטוסים מטייסים. "היו לנו שני אווירונים רזרביים למקרה של תקלה. אמרו לנו לא לטוס ולא לדבר: אם יש תקלה, לרוץ ולקחת אווירון אחר ולהמריא. החלק הקשה היה לטוס בגובה הגלים ולהגיע לשדות התעופה של מצרים. כשהיינו מעל הדלתא זה היה מסוכן מאוד. טסנו ללא נווט, תוך הסתמכות על מפה ומצפן. אחד הטייסים טס לבדו בגובה 300 רגל כדי לצלם שבעה שדות תעופה, משום שלא היה ניתן לאייש טייס נוסף לטיסה. מבחינתי, זה היה מבחן הקושי", אמר אל"מ פריגת.
"האמריקאיים איחלו לנו בדרך לאיראן: 'Go crash the...'".
"אחת ההחלטות הראשונות שלי כמפקד טייסת היא היכן להציב את עצמך, תוך התחשבות בכלל האיומים ובחירה במקום המאיים והמסוכן ביותר. מורכב להחליט היכן להציב את שאר האנשים. מדובר בסוגיה שמעסיקה את אנשי הטייסת".
כאשר צה"ל הציג לאמריקאים את התוכנית שלפיה יפעל לפגוע בהפתעה נגד ראשי הממשל האיראני, עוד לפני השמדת מערך ההגנה האווירית של איראן, האמריקאים הודיעו לצה"ל כי הם משאירים את חיל האוויר הישראלי לבצע את המהלך.
"ללא האמריקאים לא היינו מצליחים לבצע את המבצע", אמר סא"ל ג', והוסיף: "המפגש הראשון בדרך לאיראן הוא עם מטוסי התדלוק האמריקאיים ועם האיחולים שלהם: 'Go crash the...'". לדברי מפקד הטייסת: "בעבר ההצלחה נמדדה במידה רבה ביכולות הטייס, ואילו כיום היא נשענת על מאות ואלפי אנשים ומערכים, בהם תחזוקה, מודיעין וסייבר". הוא הדגיש כי כיום ההצלחה אינה נשענת על הטייס בלבד, אלא על המערכת כולה.
"אתה לא יכול לרוץ ולחפש שיירות של טנדרים או פרצות בגדר"
הנוכחים, הוותיקים והצעירים, חוו את שתי הטראומות של מדינת ישראל: מלחמת יום הכיפורים וטבח 7 באוקטובר. הוותיקים מספרים כי דווקא את מלחמת יום הכיפורים הם עמדו למנוע. "כל חיל האוויר היה על המסלולים בשעה 11 בבוקר, לפני המראה, אלא שדרישה אמריקאית מהממשלה מנעה את ההמראות. שלוש שעות אחר כך פרצה המלחמה", הם אומרים.
"היינו כבר על המסלול. אנחנו, הטייסת, היינו צריכים לתקוף בסוריה. כל אחד ידע לאן הוא הולך לתקוף. הכול היה מוכן, אבל אז קיבלנו הודעה לרדת מהמסלולים ולחזור לטייסות", אומר תא"ל אגוזי.
תא"ל שלמה אגוזי: "ב-7 באוקטובר חיל האוויר עמד בכוננויות שלו והיה ערוך, אך מה שהיה חסר לאנשיו היה הכוונה בנוגע למטרות התקיפה. יכולת האלתור של חיל האוויר מוגבלת, במיוחד במטוסי קרב. אתה לא יכול לרוץ ולחפש שיירות של טנדרים או פרצות בגדר. אתה חייב הכוונה למטרה. אולי מסוקי קרב יכולים לעשות זאת יותר".
"היום יכולתו של חיל האוויר לסייע לכוחות הקרקע היא פנומנלית. בתקופתי ניתן היה לסייע לכוחות ממרחק. הטלת הפצצות הייתה ממרחק של כשני קילומטרים, ואילו היום ניתן לתקוף בדיוק ובצניעות רבה במרחק של כ-70 מטר מהכוחות. אלה דברים מדהימים בכל קנה מידה".
אל"מ ק': "טייסי קרב לא צריכים להיות בעלי יכולת אלתור, אלא רק טייסי מסוקים. הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מפעולה כזו עשוי להיות גדול מהתועלת". הוא מסביר את הבעייתיות בהפעלת חיל האוויר ב-7 באוקטובר, כאשר לא היה מודיעין זמין ולא היו מטרות שעלו מהשטח לתקיפה.
"בדקות הראשונות הטייסים לא ידעו לאן הם טסים. אני ממריא ועושה סיבוב מעל תל נוף. אני רואה למטה, בצומת ביל"ו, תנועה של כלי רכב, למרות שזה יום כיפור. אז מתחיל ליפול לי האסימון שאנחנו במלחמה".
סא"ל ג' מספר כי בעקבות 7 באוקטובר נעשו שינויים בתפיסת ההפעלה של חיל האוויר בקרב הגנה בהפתעה. "חל שינוי בפקודות האש, אך בסופו של דבר מדובר בשינוי תפיסתי". ותא"ל שלמה אגוזי אומר: "חיל האוויר הוא הארגון המצטיין בתחקור עצמי ובהפקת לקחים לצורך שיפור הפעילות".
לוחמי העבר וההווה ישבו עוד שעות יחד במועדון הטייסת וניתחו את קרבות העבר, שהפכו לאחרונה לרלוונטיים בתכנון קרב האוויר הבא של טייסי 119.