"מול איראן, המשימה עדיין לא הושלמה. איראן מנסה לחדש את מאמציה להשגת נשק גרעיני - לצד מאמצים חמורים נוספים שמעמידים את מדינת ישראל בסכנה ממשית. לא נוכל להשלים עם איומים אלה.חובתנו להיות ערוכים לכל תרחיש ולפעול ככל שיידרש".
הדברים של שר הביטחון משקפים נאמנה את השיח בתוך כלל מערכת הביטחון. החשש הגדול הוא שבחמישים הימים שנותרו עד להשבעת שני בתי הנבחרים בארה"ב, יצליחו האיראנים למסמס את ההחלטה של ארה"ב להכריע את המהלך בתקיפות צבאיות. הדאגה במערכת הביטחון היא כי ישראל תמצא את עצמה בתוך חודשים מתמודדת לבד מול האיום האיראני.
החשש מאיראן: ישראל עלולה להישאר לבדה
המהלך השני הוא קידום ברית צבאית אמיתית עם מדינות המפרץ הערבי ועם מצרים וירדן. ברית כזאת עשויה ליצור מאזן הרתעה מול איראן.
המהלך השלישי הוא בניין הכוח של צה"ל, שבו הוא יידרש במוקדם לפעול לבד מול איראן. כרגע, בחיל האוויר ובכלל צה"ל מרגישים את תחושת המסוגלות והיכולת לפעול לבד מול איראן.
אבל ישראל זקוקה, וזה מתקשר גם לעניין הברית האזורית, למטרייה מדינית וליכולת צבאית חזקה למנוע מזירות משנה, כמו חיזבאללה בלבנון, ארגונים פרו-איראניים בסוריה ובעיראק ואף ירדן, לאתגר את צה"ל במקביל לימי הלחימה מול איראן.
יותר מ-12 אלף חיילים חסרים: משבר כוח האדם בצה"ל
במקביל, פעלו באכ"א כדי להרחיב את יחידות התותחנים, השריון, הגנת הגבולות ולוחמי חטיבת החילוץ של פיקוד העורף, כאשר הופנו אליהם יותר נשים וכן יותר מתגייסים עם פרופיל חדש, 68, שהוא מהלך אמצע בין פרופיל 64, שלא אפשר הפניה לתפקידי לוחמה, לפרופיל 72, שאפשר הפניה לתפקידי לוחמה שאינם לוחמי חי"ר חוד והנדסה קרבית.
אבל בצה"ל מתכוונים לדרוש מהממשלה הנכנסת מהלך בזק שבו יחוקק חוק, אפילו זמני, של החזרת תקופת השירות ל-36 חודשים, כאשר על ארבעת החודשים הנוספים יתוגמלו הלוחמים במשכורת המתקרבת לשכר הקבע הראשוני.
הממשלה הבאה חייבת לקדם את גיוס המגזרים שאינם לוקחים חלק בנטל הגיוס לצה"ל, ובראש ובראשונה החרדים. מדובר באלפי צעירים בריאים, גופנית ונפשית, שיכולים למלא את המחסור הגדול בכוח אדם בצה"ל.
אגב, באוצר מתכוונים לעודד את מתווה הקבע הראשוני ואף לשפר אותו, מתוך הבנה כי לוחם בקבע זול בהרבה מעלות איש מילואים.
מהמלחמה לביטחון השוטף: האתגר בזירות הלחימה
המהלך הנוסף שבו תידרש הממשלה הוא לקבוע את הקווים שבהם צה"ל מחזיק, מלבנון וסוריה ועד עזה. צה"ל חייב לעבור ממלחמה למהלך ביטחון שוטף. רק בנייה והתאמה של הקווים יאפשרו לצה"ל לצמצם בצורה דרמטית את כוחות המילואים. בחלק מהמקומות תידרש פעולה מדינית כדי ליצור את המהלך.
ההחלטה של שר הביטחון ישראל כ"ץ למנוע מעצרים מנהליים, הסחבת בפינוי מאחזים לא חוקיים, כמו גם הרפיסות של מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט במיצוי הדין עם פעילי הימין אשר מבצעים את מעשי האלימות הקשים, חייבות להשתנות. ביכולתה של הממשלה החדשה שתקום לדרוש את השינוי הזה בשטח.
המרוץ לחימוש והבור התקציבי של מערכת הביטחון
המהלך האחרון הקריטי בנושא הביטחון הוא בניין הכוח. מערכת הביטחון חייבת לקדם את התוכנית הרב-שנתית. מרוץ החימוש העולמי יוצר כבר כעת אתגרים לבניין הכוח של צה"ל.
הבור התקציבי שנוצר עקב שלוש שנות מלחמה, הפחתת הסיוע מארה"ב והבידוד של ישראל ברמה המדינית מחייבים את הממשלה הנבחרת למצוא דרכים להעמיד את תקציבי בניין הכוח של צה"ל ומערכת הביטחון במקום מרכזי ביותר בקבלת ההחלטות על בניית התקציבים לעשור הבא.
כאשר שדה הקרב העתידי הולך לשנות את עצמו עם טכנולוגיה מתקדמת וקטלנית, ישראל חייבת להעמיד את עצמה שניים ואפילו שלושה מהלכים לפני כל טכנולוגיה צבאית אשר מפותחת בעולם.
התרעות פיקוד העורף