הגדודים, אשר נמצאים כעת בתהליך הקמה, יהוו מכפיל כוח, במטרה לחזק את היכולות המבצעיות של הכוחות הלוחמים בשטח ולמצות בצורה מיטבית את כוח האדם הלוחם בצה"ל ולהתאים אותו לצרכים המבצעיים המשתנים.
הגדודים יתמחו בהפעלת רחפנים, רובוטיקה, אמצעי תצפית וחוזי, אמצעי לחימה מתקדמים וחימוש מונחה מדויק, לטובת שיפור יכולות החשיפה והתקיפה בשדה הקרב. נדגיש כי לא כל הפרטים הנוגעים להקמת הגדודים סוכמו באופן סופי, והפרטים המלאים יועברו למשרתים בצירים המקובלים לכשיסוכמו.
נציג חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני: "אנחנו מוכנים למלחמה ולכל התרחישים"
עמאר, חבר סיעת "הנאמנות להתנגדות", טען כי חיזבאללה ניצב בפני מערכה החורגת מעימות צבאי עם ישראל בלבד. לדבריו, הארגון אינו מתכחש למרכיבי העליונות האמריקאית והישראלית, והוא מתמודד עם מה שכינה "תוקפנות עולמית", הנהנית מתמיכה במישורים הפוליטי, הצבאי, הדיפלומטי, הכלכלי והביטחוני.
לצד האיום כלפי חוץ, הפנה עמאר האשמות גם כלפי יריביו בתוך לבנון. הוא טען כי חלק מהלבנונים מזדהים עם האויב החיצוני ופועלים נגד "ההתנגדות", שאותה תיאר כקלף החזק ביותר העומד לרשות הלבנונים בשלב הנוכחי. בדיווח המפורט באתר VDL News לא צוינו שמותיהם של הגורמים שאליהם כיוון את דבריו.
חלק ניכר מהריאיון עסק ביחסה של ארצות הברית לישראל ובסכנות שעמאר מייחס להסתמכות על וושינגטון. הוא מתח ביקורת על הפניית כלל הקלפים הלבנוניים לארצות הברית, בלי קשר לזהות מנהיגיה. לשיטתו, התמיכה האמריקאית היא שאפשרה לישראל להתקיים, להמשיך לפעול ולהשיג עליונות אסטרטגית באזור.
עמאר הוסיף וטען כי ישראל ממשיכה בתוקפנותה באזור, ובפרט בלבנון. הדברים הוצגו כחלק מהסברו מדוע חיזבאללה והכוחות המזוהים עימו צריכים לנהוג בזהירות רבה מול כל שינוי בממשל האמריקאי, ולהימנע מתליית תקוות בחילופי אישים או בשינויים פוליטיים בוושינגטון.
בהתייחסו לאיראן, טען עמאר כי הניסיונות האמריקאיים להכניע אותה, לכופף את עמדותיה או לשלול ממנה את יכולת העמידה נכשלו. הוא הדגיש כי אין לראות באיראן מפלגה או משטר פוליטי בלבד, אלא מדינה שהעם האיראני ניצב במרכזה.
עמאר הציג את עמידתה של איראן כבסיס לטענתו בדבר כישלון הלחצים האמריקאיים. לצד זאת, ההצהרה המרכזית שנשאה כותרות בתקשורת הלבנונית הייתה נכונות חיזבאללה למלחמה, גם כאשר נציגו בפרלמנט מכיר בפערי הכוחות ובמערך התמיכה הרחב שממנו נהנות ישראל וארצות הברית.