בראשית דבריו התייחס איגרא לנסיבות היעלמותו של ארד בלבנון וסיפר: "בואו נגיד מה שאפשר. באותו לילה ב-4 במאי 1988 מדינת ישראל ביצעה פעולה בלבנון, אז השומרים של רון ארד עזבו אותו ויצאו להילחם בישראל. הם חזרו וכשהם חזרו הוא לא היה בחדר. באותו רגע מדינת ישראל איבדה את החוט שמקשר לרון".
התפיסה שלפיה רון ארד הועבר לאיראן
בהמשך התייחס איגרא להערכה שהייתה מקובלת במשך שנים בקהילת המודיעין, שלפיה ארד הועבר לאיראן: "בתקופה הראשונה הייתה תפיסת עולם, שנמשכה לאורך כ-20 שנה, בה רון ארד נחטף לאיראן. הדבר הזה התבסס על 2 דברים - האחד: מקור אמר שהוא ראה אותו באיראן, והדבר השני: העובדה שדיראני חוטפו, שנחקר בישראל, היה די בטוח שהאיראנים 'גנבו לו את הסחורה'".
"אם הייתה להם סחורה הם מנהלים מו"מ"
איגרא התייחס גם לאפשרות שישראל הייתה יכולה להגיע לעסקה עם איראן אילו ארד היה מוחזק בידיה: "כולנו מכירים את האיראנים, ואם הייתה להם סחורה הם מנהלים מו"מ ויכלו לקבל את פתח תקווה בשביל רון ארד. לישראל היו לא מעט קלפים, כולל הכסף מקצא"א ויש סיפור שלם".
לדבריו, במשך שנים החזיקה קהילת המודיעין בהערכה שלפיה ארד הועבר לאיראן, אולם בשנים האחרונות התמונה השתנתה: "אבל שורה תחתונה במדינת ישראל לאורך שנים רבות, קהילת המודיעין הייתה חלוקה אבל עם הבנה שהוא הובא לאיראן. רק בשנים האחרונות, אחרי סדרת מבצעים שמדינת ישראל ביצעה גם מול איראן ולא רק, די ברור שזה לא הסיפור".
בהתייחסו לניסיונות להסתייע בסוריה בחיפושים אחר ארד, סיפר איגרא: "לפי פרסומים זרים, מדינת ישראל לאחרונה הביאה את הבעלים של אותו בניין, ואף בדקה את האתר שסימן כמקום קבורתו של רון".
הוא הוסיף כי החיפושים לא הניבו את התוצאה המיוחלת: "לצערנו רון לא נמצא שם ואנחנו עומדים בפני תעלומה שנמשכה 40 שנה, אבל מוכיחה שמודיעין זה לא דבר סגור ושמדינת ישראל עשתה הכל כדי להביא את רון הביתה ולא הצליחה בזה - כי היה שם אירוע איזוטרי שבאותו רגע רון נעלם ואף אחד לא יודע לאן. אין דבר שמדינת ישראל לא יודעת לעשות, כך שאם היה צריך לדבר עם גנרל כזה או אחר אנחנו יודעים להגיע ולדבר איתו".
התרעות פיקוד העורף