החשש שהוצג בוועדה נוגע לאפשרות שא-שרע יבקש להרחיב את שליטתו לתוך לבנון, ואף להשתלט על שטחים בה. רעיון "סוריה הגדולה", שאליו נקשרה ההערכה, מבוסס על תפיסות היסטוריות שלפיהן לבנון ושטחים נוספים באזור הם חלק ממרחב סורי אחד. בלבנון עדיין זוכרים היטב את הנוכחות הצבאית הסורית, שנמשכה עד 2005, ואת המעורבות העמוקה של דמשק בענייניה הפנימיים של המדינה. גם סוגיית סימון הגבול בין שתי המדינות טרם הוסדרה במלואה, ולאורך השנים התגלעו מחלוקות על השליטה באזורים הסמוכים אליו.
המתיחות בין הצדדים כבר הובילה למגעים ישירים. נציגי השלטון הסורי וחיזבאללה נפגשו בחשאי בטורקיה בספטמבר בניסיון למנוע הידרדרות. במגעים, שעל עצם קיומם חלקו דמשק ואנקרה, עלתה בין היתר סוגיית ההתערבות הצבאית הסורית בלבנון, לצד דרישות להפסקת הברחות נשק ופעילות של גורמים חמושים מעבר לגבול. על פי אותו מידע, דמשק התחייבה שלא להתערב צבאית בלבנון כדי לפרק את חיזבאללה מנשקו, ודרשה מהארגון להפסיק את הברחות הנשק ולפרק תאים הפועלים בשטח סוריה. השיחות הסתיימו ללא הסכם סופי.
עם זאת, א-שרע עצמו הכחיש בחודשים האחרונים כוונה לשלוח כוחות ללבנון או לפתוח במערכה נגד חיזבאללה בשטחה. ביוני הצהיר כי אין בכוונתו להתערב צבאית במדינה השכנה, ובריאיון נוסף הבהיר כי דמשק מעוניינת בקשרים כלכליים עם לבנון ולא בפעולה צבאית נגדה. עד כה לא הציג המשטר בדמשק תוכנית להשתלטות על שטחים בלבנון, והאפשרות הזאת הועלתה כהערכה בסקירה הביטחונית.
במקביל, נמשך הקיפאון במאמצים לפרק את חיזבאללה מנשקו. ההסדר שהושג ביוני בתיווך אמריקאי נועד להעביר את האחריות הביטחונית לידי צבא לבנון ולמנוע את שיקום תשתיות הארגון. ישראל דורשת התקדמות ממשית בפירוק הנשק, ואילו חיזבאללה מתנה את הדיון בכך בנסיגה ישראלית ובהפסקת התקיפות. גם לאחר חודשים של מגעים, יישום ההסדר מתקדם באיטיות, וצבא לבנון מתקשה לבסס שליטה בלעדית בשטח ולפרק את התשתיות הצבאיות של הארגון. בינתיים ממשיך צה"ל לפעול נגד ניסיונות ההתעצמות של חיזבאללה, לרבות נתיבי הברחת נשק באזור הגבול הסורי-לבנוני.