מומחה מזהיר: "חלק ניכר מרשת המנהרות בעזה שרדה - ולחמאס יש יכולת לשקם אותן"

הצפה במים, פיצוצים והחדרת בטון: ד"ר עמיחי מיטלמן מסביר בשיחה עם "מעריב" מדוע קשה להשמיד מנהרות, מה השתבש בניסיונות ברצועת עזה ואיזה יתרון מעניק לאיראן עומק ההר

משה כהן צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
מנהרות של חמאס ברצועת עזה | צילום: דובר צה"ל
ד''ר עמיחי מיטלמן מהמחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל
ד''ר עמיחי מיטלמן מהמחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל | צילום: באדיבות המצולם

לדבריו, חלק גדול מהמנהרות ברצועת עזה היו צרות ברוחב של כשני מטרים והספיקו בקושי למעבר אדם, אבל היו גם מנהרות הרבה יותר רחבות, אשר שימשו גם כחדרי פיקוד של חמאס, כפי שנחשפו בתיעודים. "ברצועת עזה יש מנהרות בעומק של כעשרה מטרים ומנהרות בעומק של 40-30 מטרים, מנהרות צרות ומנהרות רחבות. ב-7 באוקטובר כולם נכנסו להלם מאורכן הכולל של המנהרות והחלו לחפש פתרונות. עד אז ההתמקדות היתה בעיקר כיצד לחשוף אותן ולא כיצד להשמיד אותן במלואן".

לדבריו, הניסיון הראשון להשמדת המנהרות ברצועת עזה היה באמצעות הצפתן במים. "היה מבצע ענק להציף במים את המנהרות והוא נכשל. המים שהוחדרו למנהרות הגיעו לעיתים לדלתות הדף וחזרו בחזרה. בנוסף, מים שחשבו שיחדרו למי התהום שמתחת למנהרה, צפו על פני הקרקע", הוא מסביר - "המון אנשים נרתמו לזה. הבעיה היתה שלא היתה היערכות מוקדמת לדרכים היעילות להשמדת המנהרות".

מנהרות חמאס בעזה
מנהרות חמאס בעזה | צילום: רויטרס

ד"ר מיטלמן מספר עוד, כי הניסיון השני להשמיד את מנהרות חמאס, היה באמצעות פיצוצים על ידי כמויות גדולות של חומר נפץ. "גם הניסיון הזה נכשל. האנרגיה מהפיצוץ 'רצה' לאורך המנהרה ואיפה שהיא יכלה, בפירים ובפתחים, היא יצאה מתוכה. התוצאה היתה גרימת קריסה ונזק נקודתי למנהרות ולא השמדתן המלאה לכל אורכן", הוא מסביר עוד - "לא היתה היערכות לתקיפת מנהרות. אומנם היו תמונות מרשימות של פטריות עשן בפיצוצי מנהרות, אבל בפועל הקריסות היו נקודתיות".

השיטה השלישית בהתמודדות עם רשת המנהרות, היתה, לדבריו, באמצעות סתימתן על ידי החדרת בטון. "זו שיטה יעילה יותר, כי הרבה יותר קשה לפתוח מחדש מנהרה שהוחדר לתוכה בטון והיא נאטמה", הוא אומר עוד - "לקח זמן עד שהבינו שזו השיטה היעילה ביותר, אבל החיסרון הוא שהפתרון הזה יקר יותר. אם אורך המנהרות מגיע לכאלף ק"מ והרוחב לכשני מטרים - המשמעות היא שצריך כשני מיליון קוב כדי להשמיד אותן באמצעות סתימתן בבטון. המחיר של קוב בטון עומד על כ-500 שקל ולכך יש להוסיף את עלויות ההובלה והביצוע על ידי קבלנים, כך שהעלות הכוללת מאוד יקרה".

ד"ר מיטלמן מסביר, כי המנהרות ברצועת עזה נחפרו על חול כורכר, שלמעשה הוא אבן חול, בדומה לסלע רך. להערכתו, חלק ניכר מרשת המנהרות ברצועת עזה שרד וזו הסיבה, שלחמאס יש יכולת לשקם אותן.

מנהרת חיזבאללה
מנהרת חיזבאללה | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

ד"ר מיטלמן אומר, כי ייתכן שדוקטרינת המנהרות התת קרקעיות של חמאס וחיזבאללה הגיעה מאיראן. "איראן מנצלת את הרכסים ההרריים לחפירת מנהרות תת קרקעיות בעומק של 100 מטרים ויותר וכבר ראינו שהם חושפים עוד ועוד 'ערי טילים' בעומק ההר ומנסים לאותת 'יש לנו ג'וקר'".

להערכתו, עומקן העצום של מנהרות לאחסון טילים ומתקני גרעין באיראן מקשה מאוד על השמדתן. אומנם הוצאת טילים מעומק של עשרות מטרים ולשגר אותם, מצריכה מבצע לוגיסטי מורכב, אבל להערכתו, ניתן להוציא בכל פעם מספר מוגבל של טילים לשגרם. "היתה הערכה שפצצות חודרות יחדרו לעומק של 50 מטרים בתוך מנהרה דרך החור בבונקר ואחריה תוטל פצצה נוספת לעומק של עוד 50 מטרים ואז כל המנהרה תושמד. אבל היעילות של השיטה הזו מוגבלת, כי אין ודאות שהפצצה הראשונה חדרה לכל העומק שהיא היתה אמורה להגיע אליו", הוא מסביר.

טיל איראני
טיל איראני | צילום: REUTERS

ד"ר מיטלמן מציין עוד, כי האיראנים מיומנים ומומחים במנהרות עמוקות במעמקי רכסים הרריים. "האיראנים חזקים בהנדסת תת-קרקע ויש באיראן גם מנהרות תחבורתיות. יש שם מהנדסים המומחים להנדסת תת קרקעי וזו מדינה המונה כ-90 מיליון תושבים", הוא מסביר - "באופן יחסי קל לשקם מנהרה תת קרקעית ברכס הר. במקום הפיר ממנו הפצצה חדרה, יוצרים חור חדש ופותחים את המנהרה".

ד"ר מיטלמן מסכם, כי אין בינתיים פתרונות קסם לעולמות התקיפה וההשמדה של מנהרות. "הפיזיקה לא מאפשרת ניצחון מוחלט באמצעים הנוכחיים", הוא מסביר.

תגיות:
חיזבאללה
/
איראן
/
מנהרות טרור
/
מנהרות בעזה