הצורך בשינוי האסטרטגי התחדד בעקבות המטחים הכבדים שספגה ישראל מוקדם יותר השנה. בעוד שיותר מ־90 אחוזים מהטילים האיראניים יורטו בשלושת השבועות הראשונים של הלחימה, כפי שדווח בעיתון "הארץ", פגיעות ישירות גבו את חייהם של 20 בני אדם והובילו לפציעתם של אלפים. כמו כן, לפי דיווח ב"וושינגטון פוסט", במהלך המלחמה נעשה שימוש במספר גבוה יותר של מיירטים אמריקאיים מאשר ישראליים. עוזי רובין, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון שהוביל את פיתוח מערך ההגנה הראשוני של ישראל, הסביר כי בעבר התפיסה הייתה התמודדות עם איומים בודדים ולא עם מאות או אלפים. "כעת עלינו לפתח טילי יירוט קינטיים זולים", אמר.
השדרוג מגיע על רקע מתיחות מחודשת בין וושינגטון לטהראן. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוקל תוכניות להצטרף לישראל בתקיפות נרחבות יותר באיראן. על פי הערכת מודיעין מערבית שפורסמה בבלומברג, חרף התקיפות האמריקאיות והישראליות, איראן עדיין מחזיקה בלפחות 1,700 טילים בליסטיים ומייצרת כ־50 טילים חדשים מדי חודש.
המהלך הישראלי מעורר עניין גם בעולם, שכן בעלות בריתה של ארצות הברית מתמודדות עם מחסור חריף במיירטי פטריוט. פינלנד ויוון כבר הזמינו מערכות "קלע דוד", וגרמניה נשענת בחלקה על "חץ 3". סנדרס העריך כי מדינות הממתינות לטילי PAC־3 אמריקאיים ייאלצו לחכות לפחות עד שנת 2029, והוסיף כי ישראל נמצאת בעמדה הטובה ביותר בעולם לפתור את אתגר הייצור בכוחות עצמה.