"הסתירה הזאת פיזית מפרקת אותך": הרופא שניסה להציל את ארנון זמורה ז"ל חוזר לרגע שלא ישכח

ד"ר יורם קליין משחזר את ניסיונות ההחייאה של ארנון זמורה ז"ל ואת הרגע שבו נאלץ לבשר למשפחתו על מותו • בזמן שבחוץ חגגו את חילוץ החטופים, בחדר המשפחות כולם בכו: "הסתירה הזאת פיזית מפרקת אותך"

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
ד"ר יורם קליין על ארנון זמורה ז"ל | צילום: מעריב אונליין

קליין סיפר כי באותו בוקר שהה בבית החולים, מבלי שידע כלל על המבצע המתנהל ברצועת עזה. לדבריו, הצוות הרפואי לא קיבל התראה מוקדמת על הגעת החטופים או על האפשרות שיידרש לטפל בפצועים מהפעולה. "אני בבית החולים, אפילו לא קיבלנו התראה. לא ידעתי על המבצע הזה, שום דבר", סיפר.

לדבריו, הסימן הראשון לכך שאירוע חריג מתרחש הגיע כאשר הבחין במסוק שנחת במנחת בית החולים ללא הודעה מוקדמת. בתחילה לא ייחס לכך חשיבות מיוחדת, משום שבאותה תקופה נהגו בכירים להגיע לבית החולים במסוקים כדי לבקר פצועים. "בתקופה הזאת המון דמויות מפתח באו לבקר פצועים עם מסוקים, אם זה ראש הממשלה ואם זה שר הביטחון, אז זה לא משהו שהרמתי גבה לגביו", הסביר.

נועה ארגמני עם אביה יעקב ואחד מהלוחמים ממבצע החילוץ שלה
נועה ארגמני עם אביה יעקב ואחד מהלוחמים ממבצע החילוץ שלה | צילום: דובר צה''ל

"היה ברור שהוא לא בין החיים, אבל לא היינו מוכנים לוותר"

בזמן שבבית החולים החלה להתפשט הבשורה המשמחת על חילוץ החטופים, הגיעה אל קליין ידיעה על פצוע ראש במצב אנוש שפונה למרכז הרפואי ברזילי באשקלון. לדבריו, מצבו של הפצוע היה כה קשה, עד שצוות המסוק העריך כי לא ישרוד את 12 דקות הטיסה הנוספות למרכז רפואי גדול יותר.

"יש שמועה שלבית החולים ברזילי הגיע פצוע ראש קשה. הצוות של המסוק אומר שהוא לא יכול אפילו להגיע עוד 12 דקות טיסה, הוא לא יחזיק מעמד", סיפר. בשלב הזה עדיין לא ידע קליין כי מדובר באחד מלוחמי הכוח שחילץ את החטופים. זמן קצר לאחר מכן קיבל הודעה על פצוע ראש המועבר לשיבא, אלא שההודעה הגיעה כמעט במקביל לנחיתת המסוק במנחת. "אני עוד לא מחבר אחד לשני. מביאים אותו בהחייאה. הוא הגיע כבר לברזילי ללא סימני חיים", שיחזר.

קליין סיפר כי הצוות הרפואי שליווה את זמורה במהלך המבצע המשיך לבצע בו פעולות החייאה גם בזמן העברתו לבית החולים. למרות מצבו הקשה, הרופאים בשיבא החליטו לבצע ניסיון נוסף להצילו, ואף חיברו אותו למכשיר אקמו. "מי שמלווה אותו ומטפל בו, ועושה עיסוי לב תוך כדי, זה הצוות הרפואי שהיה איתו במבצע. ברור לגמרי שהוא לא בין החיים. ואנחנו לא מוכנים לוותר, ועושים עוד ניסיון, ומחברים אותו לאקמו", סיפר.

ד''ר יורם קליין
ד''ר יורם קליין | צילום: אבשלום ששוני

"כולנו בחדר בוכים, ובחוץ צהלות שמחה"

בעיצומם של ניסיונות ההחייאה התבקש קליין לצאת מחדר ההלם ולשוחח עם משפחתו של הפצוע. רק אז, לדבריו, פגש את מפקדי הכוחות שהשתתפו במבצע, ובהם מפקד הימ"מ, שאותו הכיר מעבודתו המשותפת עם היחידה בעבר. "אני נכנס לחדר המשפחות, ויש שם המשפחה של ארנון זמורה. אני מספר להם את המצב ואומר שאנחנו עדיין נלחמים, אבל הסיכויים קלושים מאוד", שיחזר. לאחר השיחה שב קליין לחדר ההלם, שם נאלץ לבסוף לקבוע את מותו של זמורה.

"זה היה אחד הרגעים באמת הכי קשים בקריירה שלי", סיפר. "אני מספר למשפחה, וכולנו בחדר בוכים. אני, ומפקד הימ"מ, ומפקד מג"ב והמשפחה. כולנו בוכים". אלא שדווקא באותו רגע של אובדן, מחוץ לחדר שבו שהו בני המשפחה ואנשי כוחות הביטחון, התרחשה מציאות אחרת לגמרי. הידיעה על חילוצם של ארבעת החטופים כבר התפשטה, ובבית החולים נשמעו קריאות שמחה ושירה.

"בחוץ שירה אדירה של 'עם ישראל חי', וצהלות שמחה", תיאר קליין את הניגוד בין שתי ההתרחשויות. עבור הרופא הוותיק, שרגיל להתמודד עם פציעות קשות ומצבי חירום, דווקא המפגש בין השמחה הלאומית לאבל המשפחתי הפך את אותו יום לאחד הרגעים המטלטלים ביותר בקריירה שלו. "הסתירה הזאת פיזית מפרקת אותך", סיכם.

תגיות:
בית החולים שיבא
/
ארנון זמורה
/
נועה ארגמני