לא רק חץ 3: חיל האוויר יכול ליירט עכשיו טיל בליסטי עם עוד מיירטים | פרסום ראשון

בעקבות הלקחים ממלחמת "שאגת הארי", ישראל הרחיבה את יכולות מערך ההגנה האווירית. בצה"ל מצביעים על שדרוג משמעותי של "קלע דוד" ועל יתרון חדש במלאי המיירטים מול יכולות התקיפה של האויב

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
טיל ה"חץ". מנוע של "תומר"
טיל ה"חץ". מנוע של "תומר" | צילום: יח"צ
2
גלריה

בצה"ל מגלים כי חיל האוויר יחד עם התעשיות הבטחוניות ביצעו מספר מהלכים כדי לשפר את היכולות של קלע דוד כדי ליצור שכבות הגנה אפקטיביות גם מול איום הטילים הבליסטיים. זאת לצד האיומים של טילי שיוט, טילים רקטיים, כטבמ"ים ואיומים אוויריים נוספים.

פעילות מערכת החץ במהלך מבצע עם כלביא
פעילות מערכת החץ במהלך מבצע עם כלביא | צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

ההבנה בצה"ל היא שמכל זירת איום ניתן לשגר מגוון סוגי חימושים, כאשר המגוון כולל טילים בליסטיים היוצאים לחלל וחוזרים לכדור הארץ בנפילה לקראת פגיעה במטרה. טילי שיוט הטסים רחוק ובגובה נמוך. טילים רקטיים שטסים מהר לטווחים קצרים ובינוניים ואינם יוצאים מהאטמוספרה.

השכבה השלישית היא שכבת הביניים שבין טילי החץ הפועלים נגד טילים בליסטיים הנעים כאמור מחוץ לאטמוספרה לבין מערכת הירוט "כיפת ברזל". היא אמורה להתמודד עם איומים קצרי טווח ועם איומים בטווח בינוני בכל המרחב האווירי שמעל הקרקע ועד מתחת לאטמוספרה. על פי פרסומי עבר מדובר בטווחים שבין ארבע ק"מ ל 70 ק"מ כאשר על פי הפרסומים האחרונים במהלך מלחמת "שאגת הארי" הטווח אף שופר ל120 ק"מ. "קלע דוד" אמור היה להעניק את כלל כיסוי ההגנה בשכבת הביניים הרחבה שבין החץ לכיפת ברזל.

במשך שנים בנו במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר את התפיסה כי כל אחת ממערכות היירוט תוכל לתת מענה לאיום אם המערכת שמעליה לא הצליחה לבצע ירוט מלא. הסיבות לאי ירוט מלא יכולות להתרחש בגלל מגוון סיבות החל מהיקף גדול של שיגורים בו זמנית תוך איתגור מערכות הגילוי והירוט, שינוי מהירות של הטיל התוקף, שינוי וסטיה של הטיל התוקף, חוסר זמינות של טילי ועוד.

בחיל האוויר בנו מודלים להפעלה מול איומי הטילים הבליסטיים, כאשר השאיפה לשגר את טילי החץ 3 אשר יירטו את הטיל התוקף רחוק ובגובה רב, כך שהסיכוי לנזק על הקרקע יהיה נמוך אם בכלל. במידה ולא מתבצע ירוט בעזרת טילי החץ 3 ו-2: פועל חיל האוויר לשגר את "קלע דוד" אשר עבר התאמות תוך כדי המלחמה לנוכח למידה של כל שיגור לישראל. בין אם הוא יורט בהצלחה או נכשל. אחרי כל שיגור מתבצעת למידה מבצעית וטכנולוגית. על בסיס זה מתבצע עדכון תכונה ושדרוג יכולות של המערכים השונים.

כבר במהלך מלחמת "שאגת הארי" הביאו חיל האוויר והתעשיות הבטחוניות את ישראל למצב שבו מערכת הירוט "קלע דוד" יודעת להתמודד עם טילים בליסטיים המשוגרים מטווחים של בין 1500 ק"מ לאלפיים ק"מ, כאשר יכולת הירוט מתבצעת בגבהים של יכולות הירוט של המערכות בהתאמה באטמוספרה.

המהלך הזה של חיל האוויר והתעשיות הבטחוניות יצרו מרחב הגנה רחב יותר, עם יכולת סינון של איומים צפופה יותר ורמת הגנה גבוהה. אבל זה גם הוביל לעוד דבר משמעותי. היום בידי ישראל סך כלל מלאי טילים המיירטים גדול יותר מיכולות התקיפה של האויב.

בחיל האוויר אומרים כי תפיסת ההגנה בנויה בראש ובראשונה על מניעה. כאשר הכוונה לפגוע בטילים כשהם על הקרקע או במחסנים. בדיוק כפי שחיל האוויר עשה השבוע בגבול לבנון סוריה כאשר השמיד משלוח של חימושים לחיזבאללה.

השלב השני הוא ירוט הטיל בעזרת ארבעת שכבות ההגנה הקנטים. כאשר השאיפה בקרוב להכניס לפעילות מבצעית גם את השכבה החמישית "מגן אור": מערכת הלייזר שעוברת התמקצעות לקראת הכנסתה למבצעיות. השלב השלישי של תפיסת ההגנה הוא מיגון כמו חדרי הממ"ד והמקלטים וכן התנהגות ומשמעת ההגנה האזרחית.

בצה"ל אומרים כי השינויים של מערכת ההגנה "קלע דוד" הן לא בהגדלת טווח גובה הפעילות של המיירטים אלא ביכולת שלה להתמודד עם טילים המגיעים מטווחים גדולים כאשר הם עוברים מסלול בליסטי מה שיוצר אתגר בשל האנרגיה הרבה שהם צוברים בטרם הירוט.

תגיות:
איראן
/
חיל האוויר
/
קלע דוד
/
חץ 3