בצה"ל כבר מביטים קדימה ובוחנים את השפעת התר"ש לעשורים הבאים. "אנחנו מבינים שבעת הנוכחית נוצרה 'תחרות' בינינו לבין ארגוני הטרור", הסביר הגורם הבכיר. "יש תחרות על ההשפעה האזורית, על הצטיידות באמל"ח ועוד. עלינו לשאול את עצמנו איך נכון להתנהל, איך לשמור על היתרון שלנו על היריבים שלנו בעוד עשור. הבנו שאנחנו לא יכולים להיות הצד המגיב כל הזמן, אלא לנקוט פעולה מקדימה. יש מחלקה שהקמנו בקומה המטכ"לית שפועלת כדי לשמר את הלגיטימציה של צה"ל לפעול בעתיד. היא עוסקת בבניין הכוח באנשים, בדין הבינלאומי וגם באיזה נשק מותר לנו להשתמש", הסביר הגורם.
בצה"ל לא צופים כרגע עימות באף גבול, ובמערכת הביטחון מקווים לדחוק את העימות הבא כמה שיותר, בעיקר כדי להשלים בניין כוח והצטיידות. בשנה האחרונה הושם דגש רב על אימונים. בצה"ל היו מעדיפים להמשיך להתעצם, למרות העליונות מול האויבים בכל הגבולות ולהיות מוכנים יותר לעימות הבא.
"בעבר אמרו על צה"ל ש'או שהוא מתכונן למלחמה או שהוא במלחמה'. היום זה כבר לא רלוונטי, זה לא מספיק, אנחנו צריכים ליזום. הגברת הרתעה ודחיקת האויב מרחיקה את המלחמה הבה" אמר הגורם.
אחד הנושאים שנבחנו בשנה האחרונה הוא השפעת צמצום מערך הקבע על הצבא. לאחר שחרורם של אלפי משרתים וירידה לסדר כוחות של מתחת ל-40 אלף אנשי קבע, הוחלט בצה"ל לשנות את שיטת תקצוב האנשים "שיטת החישוב החדשה של צה"ל נשענת על הגדרת תקציב פיקודי", אמר הגורם הבכיר, והסביר: "אני מעניק שק מטבעות למפקד זרוע והוא זה שבוחר מי האנשים שישרתו תחתיו. הוא יכול לבחור סא"ל אחד או שני סרנים במקום לדוגמה. המפקד יוכל להתייעל בעשרות מיליוני שקלים והכסף יישאר אצלו בכסף שנשאר הוא יכול לקנות פצצות".
גם בנושא הכשרות הקצינים, בצה"ל מפיקים לקחים ויתכן כי בשנים הבאות מוסד ההכשרה לקצונה, בה"ד 1, ישנה צורה באופן דרמטי. "אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להסתכל טוב יותר על בה"ד 1, גם בנושאי האיכות" אומר הגורם הבכיר. "כמה קצינים רוצה הצבא לייצר ואיזה קצין אנחנו רוצים. האם כולם צריכים הכשרה בבה"ד 1? או שמא קצין במודיעין יכול לקבל את ההכשרה שלו באמ"ן ולוותר על קורס הקצינים הכללי?, אלו שאלות שאנו נעסוק בהן בשנה הבאה".
התרעות פיקוד העורף