בדעת הרוב המאשרת את צו ההריסה במלואו תמכו שופטי העליון שטיין ועמית. השופט ג'ורג' קרא סבר בעמדת מיעוט כי אין להרוס את הדירה השנייה של ערפאייה בשל פגיעה בלתי מידתית בהורי המחבל.
על פי השחזור, ערפאייה שלף את הסכין, דקר את אנסבכר שלוש דקירות, גרר אותה בידיה למרחק של כ-150 מטרים, אורי ניסתה להתנגד ואף צעקה, אבל חוץ משניהם לא היה שם איש.
הנאשם ברצח דקר אותה עוד כמה פעמים, סתם את פיה בעזרת צעיף שהיה כרוך סביב צווארה, ולאחר שכפת את ידיה בחגורה, אנס אותה ונמלט מהמקום, לא לפני שלקח את הטלפון הנייד שלה, הוציא ממנו את כרטיס הזיכרון, והשליך אותו מתחת לסלע.
לאחר המעשה המתועב ששחזר, ערפאייה חזר לבית לחם, שם עלה על מונית שהסיעה אותו לאיזור אל-בירה, סמוך לרמאללה. שום דבר במסלול הבריחה לא היה מתוכנן. לאחר שהסתיר את הסכין בה השתמש לרצח מתחת לשקי מלט מחוץ למסגד - תפסו אותו לוחמי ימ"מ באותו המסגד. אף גורם פלסטיני לא מביע תמיכה בערפאייה, או לוקח אחריות על מעשיו אלו.
התרעות פיקוד העורף