טלבי, אז חייל בן 19, סיפר על מה שקרה לו בלבנון בריאיון למעריב לפני שלושה שבועות, מרגעי הכינוס לפני הכניסה לשכנה מצפון, דרך מארב המחבלים שהרג את חבריו לנגמ"ש ולכידתו על ידם, הובלתו בין מעוזי המחבלים בעומק לבנון כשהוא פצוע ובכוחותיו האחרונים, ההימלטות מהמחבלים והחבירה לכוח המילואים של צה"ל ועד השיחה המרגשת עם אמו שלה חיכה יותר מהכל.
ביום העשירי כאמור, הצליח טלבי לברוח מהמחבלים. שיירת המחבלים התקרבה לצידון, ואז הם החלו לשמוע תנועה של נגמ"שים ישראליים בקרבת מקום. “ישבתי כהרגלי שעון על גזע עץ, ופתאום אני רואה שהמחבלים מסתובבים בפאניקה בפרדס ומתחבאים", הוא מספר. “אפילו השומר שלי, שלא עזב אותי לשנייה, הסתתר. כוח צה"ל זיהה שיש תנועה בתוך הפרדס ובלי התראה מוקדמת פתח באש. אמרתי לעצמי: ‘לא נהרגתי מהמחבלים, ועכשיו אני הולך להיהרג מהחיילים שלנו'".
הרמטכ"ל כוכבי התייחס אמש באירוע לאפשרות של מלחמה נוספת בלבנון, והזהיר כי בפעם הבאה "היקף התקיפות בלבנון יהיה בעוצמה שטרם נראתה. נזהיר כמתחייב את האוכלוסיה, אך מרגע שעשינו זאת נפעיל את כל עוצמתנו במרחבים הבנויים ובשטחים פתוחים". הוא השווה בין המצב בלבנון אז והיום ואמר כי "לפני 40 שנה, מול הטרור הפלסטיני, שכלל חדירות לשטח ישראל וירי קבוע של רקטות ופצצות מרגמה, ומול אוזלת ידה של ממשלת לבנון, ממש כמו היום, יצא צה"ל למבצע שהפך למלחמה. ברור היה אז, ממש כשם שברור היום, שמעל רף מסוים של איומים ובראשם הירי הרקטי, נדרש מבצע מקיף הכולל תמרון נרחב".
התרעות פיקוד העורף